ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה בראשון לציון קבעה לראשונה כי הורים שהתעללו בבנם והתכחשו לו עד ששם קץ לחייו כשהיה החייל לא יוכרו כמשפחה שכולה. בפסק דין שחשף את סיפורו הטראגי של המנוח, שמגיל צעיר היה חשוף לאלימות פיזית ונפשית קשה והוצא למסגרות חוץ-ביתיות, נקבע כי להורים לא מגיע ליהנות מתגמולים והטבות מהמדינה עקב מותו.
המנוח היה הילד השישי מבין שבעה. ביולי 2012 התגייס לצבא כחייל בודד עקב נתק ממושך מהוריו אך פחות מחודש לאחר מכן שם קץ לחייו רגע אחרי שנשפט על עבירת משמעת ונדון לשבעה ימי מחבוש.
כשאחיו ואחיותיו שמעו שההורים ביקשו להכיר בהם כשכולים הם פנו לקצין התגמולים בהתנגדות נחרצת שבמסגרתה גוללו את סיפורו הקשה של אחיו. קצין התגמולים החליט בעקבות זאת לדחות את בקשת ההורים, ועל כך הם הגישו ערעור לוועדה.
ההורים טענו כי לקצין התגמולים אין סמכות לשלול מהם את זכויותיהם החוקיות, וכי ילדיהם משקרים. לדבריהם, הם הפעילו על המנוח אמצעי משמעת כנהוג במגזר החרדי אך למרות הקשיים תמיד היו מעורבים בחייו, תמכו בו כלכלית והעניק לו חום ואהבה.
אל מול טיעונים אלה פרשו שניים מבין ששת אחיו ואחיותיו תמונה שונה. הם תיארו שנים של התעללות פיזית קשה שכללה מכות בחגורה או כבל חשמל, איומים בלתי פוסקים, כוויות, חתכים ועוד. לדברי האחים, ההתעללות הייתה קשה במיוחד כלפי אחיהם המנוח, שמגיל קטן ספג עקב משקלו השפלות קשות, ובין היתר כונה "חרא" ו"חזיר". ההורים נהגו לומר לו שהוא "מום מולד" והתחרטו בפניו על כך שלא הרגו אותו לאחר הלידה. פעם אחת אביהם נעץ בידו מזלג כשביקש לאכול ובפעם אחרת בעט בפניו ושבר את שיניו.
הילדים סיפרו שבשלב מסוים רשויות הרווחה נכנסו לתמונה והאלימות הפיזית התמתנה. בהמשך כל האחים הוצאו מהבית והמנוח נע בין מוסדות שונים, כשב-5 השנים האחרונות לחייו כמעט ולא היה בקשר עם הוריהם.
גרסתם של ההורים נסתרה גם בתיעוד של רשויות הרווחה והגורמים השונים שהיו מעורבים בנעשה במשפחה לאורך השנים, שכלל עדויות לאלימות ודיווח על בעיות נפשיות קשות שהתפתחו אצל המנוח, שאובחן עם הפרעת אישיות בעקבות נסיבות חייו.
הרצחת וגם ירשת
לאחר שמיעת העדויות, עיון במסמכים וקבלת חוות דעת של שני פסיכיאטרים שמצאו קשר הדוק בין ההתאבדות לבין מסכת ההתעללות מצד ההורים, החליטו חברי הוועדה שבראשות השופט גיא שני לדחות את הערעור.
הוועדה הביעה אמון מוחלט בעדויות האחים שנדרשו לכוחות נפש עצומים כדי לעמוד מול ההורים ולספר את סיפורם. עדויות שנתמכו כאמור במסמכים של גורמים רשמיים ובעצם העובדה שהמנוח הוכר כחייל בודד.
חברי הוועדה קבעו כי זהו אחד המקרים החריגים והנדירים שבהם מוצדק להפעיל את עקרון העל "הרצחת וגם ירשת", ולשלול מכוחו את זכויות ההורים כמשפחה שכולה.
"פגיעה פיזית ומילולית קשה של ההורים במנוח, רמיסת כבודו ואמונו בזולת, ניתוק הקשר עמו תוך הזנחת חובות הוריות בסיסיות, וקיום קשר סיבתי בין כל אלה לבין מותו של החייל במעשה התאבדות. מקבץ נתונים זה מצדיק את הכרעתו של הקצין התגמולים", נכתב.
לאור הסוגיה התקדימית והתוצאה הקשה הוחלט שלא להטיל על ההורים הוצאות.
בפסק הדין לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק/ת ב- דיני צבא ובטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל