בית המשפט המחוזי בלוד פסק פיצויים בסך כ-2.2 מיליון שקל להורים של צעיר בן 18 שנדקר למוות. את הפיצוי ישלם מי שהורשע בהריגת בנם, ומרצה כיום עונש מאסר. השופטת עירית כהן דחתה את טענת האסיר-הנתבע שטען כי יש להפחית מסכום הפיצוי אחוז מסוים בגין אמשה של המנוח בקטטה שהביאה להריגתו.

האירוע הטראגי התרחש לפני כשנתיים וחצי באחד מימי אוקטובר 2016, כאשר המנוח – נער שסיים י"ב והמתין לגיוסו לצה"ל – שהה עם מספר חברים במתנ"ס שכונתי ברחובות, בשעה 3 לפנות בוקר. בשלב מסוים החלה מריבה מילולית בין המנוח לבין צעיר אחר וחברתו.

כעבור זמן קצר אחד החברים עזב את המקום חזר עם הנתבע. בשלב זה התחדשו חילופי האשמות, בעוד הנתבע, שנשא עמו סכין מטבח, מבקש מהצדדים להירגע וניסה להפריד בין הניצים. בהמשך, ובנסיבות שאינן ברורות, החל המנוח להתקוטט עם חברתו של הנתבע.

בזמן שהשניים החליפו מהלומות ונפלו על הקרקע, התערב הנתבע ודקר את המנוח שלוש פעמים, ולאחר מכן נמלט מהמקום, לא לפני שהשליך אבן לעבר המנוח.

המנוח נותר שם עם שלושה פצעי דקירה – בחזה משמאל, בגב ובמפשעה – ומאוחר יותר נפטר מפצעיו בבית חולים קפלן.

במסגרת הסדר טיעון הנתבע הודה והורשע בעבירת הריגה, ונדון ל-14 שנות מאסר. בעקבות זאת הגישו הוריו של המנוח, ויורשיו על פי דין, תביעה אזרחית לפיצויים – מה שנקרא "תביעה נגררת להרשעה בפלילים".

משהורשע הנתבע, לא היתה מחלוקת לגבי אחריותו לפצות את התובעים. המחלוקת נגעה לגובה הפיצוי, וכן לשאלה האם יש לייחס למנוח "אשם תורם" כלשהו, אשר עשוי להפחית את שיעור הפיצוי.

בבית המשפט הנתבע סיפר הנתבע שכל המעורבים היו שתויים. הוא לא זכר מי התחיל בריב, רק ציין כי בזמן שדקר את המנוח, המנוח שכב על חברתו ונתן לה מכות.

ב"כ טען כי בגובה הפיצוי יש להתחשב בעובדה שהנתבע נגרר לתגרה שמלכתחילה לא היה חלק ממנה. עוד נטען כי פסק דין בסכום גבוה יכביד אליו ולא יאפשר לו להשתקם כאשר ישתחרר מהכלא.

השבת המצב לקדמותו

אלא שהשופטת כהן דחתה את טענה זו תוך שהבהירה כי על פי דיני הנזיקין, הפיצוי נפסק על בסיס עיקרון "השבת המצב לקדמותו" מבחינה כלכלית. מאחר שהנסיבות בהן פרצה הקטטה אינן ברורות, ועל רקע מעשיו החמורים של הנתבע, השופטת לא מצאה שיש לייחס למנוח אשמה כלשהי.

בהמשך פסק דינה השופטת ניגשה לניתוח גובה הפיצוי, שהורכב בעיקרו מאבדן השתכרות על "שנים אבודות", וכן כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים.

עו
עו"ד בארי קפלן | צילום: פסקדין

החישוב עבור אבדן השתכרות (סכום של כ-945,000 שקל), בוצע על בסיס השכר הממוצע במשק עבור שנות עבודה עד גיל 67, כפול מקדם היוון מסוים.

בנוסף לפיצוי של כ-1.8 מיליון שקלים, הנתבע אף חויב לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 400,000, וכן הוצאות משפט, כך שבסך הכול הנתבע ישלם להוריו של המנוח קרוב ל-2.2 מיליון שקלים.

ב"כ התובע: עו"ד תמי קלנברג-לוי ואח'

ב"כ הנתבע: עו"ד אלון לוריה

עו"ד בארי קפלן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל