שופטת בית משפט השלום באשדוד, רוני סלע, קיבלה לאחרונה תביעה של דיירת שנפלה בבניין מגוריה באשדוד והורתה לנציגות ועד הבית לפצות אותה. לדברי הדיירת היא נפלה כתוצאה ממרצפת שקועה בשעת ערב, כאשר התאורה הייתה חלשה. נציגות הבניין טענה שהפרש הגובה בין המרצפות הוא סנטימטר אחד בלבד ולא מדובר במפגע, ואחד השכנים שהיה עד לנפילה העיד כי לא ברור מדוע נפלה. אולם השופטת קיבלה את גרסת התובעת וקבעה שגם סנטימטר אחד הוא מפגע שהיווה סיכון לעוברים ושבים והיה על הנציגות לתקנו.
בתביעה שהגישה התובעת (49) נגד נציגות ועד הבניין בו היא מתגוררת, סיפרה שבחודש דצמבר 2018 כאשר יצאה מהבניין בשעת ערב מעדה על אחת המרצפות מחוץ לבניין שהייתה שקועה ומעדה. היא שברה את אחת מאצבעותיה ונזקקה לתפרים בסנטר. לדבריה, התאורה לא הייתה מספיקה והמקום היה חשוך. היא צירפה תמונות של המפגע וכן תמונות של המקום לאחר תיקון המרצפת והתאורה. לדבריה, אחד השכנים היה עד לנפילה ואף סייע לה לקום.
התובעת ביקשה להטיל את האחריות לנפילה על נציגות ועד הבית כיוון שהשטח בתחום אחריותה. התביעה הוגשה גם נגד חברת הביטוח של הנציגות, "כלל".
הנציגות לא הכחישה שהתובעת נפלה ברחבה מחוץ לבניין, אך טענה כי התובעת לא הוכיחה שנפלה בגלל המרצפת המדוברת. עוד היא הוסיפה כי מדובר בהפרש של 1 ס"מ בין אותה מרצפת ליתר המרצפות, כך שלא מדובר במפגע.
לשיטת הנציגות, התובעת מעדה עקב חוסר תשומת לב כשהלכה עם הכלב שלה והתעסקה בטלפון הנייד. כמו כן נטען כי התובעת מכירה את המקום היטב והיא ראתה את מצב המרצפות גם ברגע הנפילה, ולכן יש לייחס לה אשם תורם משמעותי.
השכן שהיה עד לאירוע סיפר כי לא ראה את הנפילה עצמה והיכן בדיוק מעדה התובעת. לדבריו, הוא ראה אותה שרועה על הרצפה באזור סמוך למפגע הנטען, אך הוא לא יודע מה גרם לנפילה.
הצדדים הסכימו להעמיד את נכותה של התובעת בשיעור 6.5% בשל מגבלה בתנועה באצבע.
מפגע קטן אך מסוכן
השופטת סלע קיבלה את התביעה. לאחר בחינת העדויות והראיות קיבלה השופטת את גרסת התובעת באשר לנסיבות בהן התרחשה התאונה.
השופטת הסבירה שעדותו של השכן מחזקת את טענת התובעת כי היא נפלה בגלל המרצפת השקועה. השופטת הסבירה כי כאשר אדם מועד הוא נופל לרצפה במרחק מה קדימה ממקום המפגע, והאזור בו טען השכן שראה את התובעת שרועה על הקרקע היה סמוך למרצפת השקועה ולכיוון קדימה.
גם במסמכים הרפואיים מצאה השופטת חיזוק לגרסת התובעת. כמו קבעה השופטת כי הנתבעות לא הוכיחו שהתובעת מעדה עקב התעסקות עם רצועת הכלב או הטלפון.
נקבע כי על אף שמדובר בהפרש של סנטימטר אחד בלבד, עדיין מדובר במפגע שמסכן את הולכי הרגל הבאים ושבים. על כן, היה על הנציגות לדאוג לתקינות המרצפות ומשלא עשתה זאת היא התרשלה ואחראית לנזקי התובעת.
השופטת דחתה את הטענה לאשם תורם, שכן לשיטתה העוברים והשבים לא אמורים לבחון ביתר שאת את הרצפה עליה הם דורכים, במיוחד כשמדובר במפגע שאינו בולט לעין.
הנציגות וחברת הביטוח חויבו לשלם לתובעת פיצוי של 92,500 שקל, שכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל והוצאות משפט.
ב"כ התובעת: עו"ד ג' הראל
ב"כ הנתבעות: עו"ד ב' גליקמן
עו"ד קוראל אלגלי כהן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.