השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה, ביטל (שוב) את החלטת משרד הביטחון, שסירב להכיר בפוסט טראומה של צעיר ששירת כגשש באוגדת איו"ש, לאחר שבעבר כבר הכיר בו כבעל נכות נפשית.

ב-2005, כשנה לאחר שהתגייס, נפגע המערער מאבן שהושלכה לעברו בכפר בשומרון, כשרדף אחרי עשרות ילדים שיידו אבנים. ב-2007 הפרופיל שלו הורד והוא שוחרר מצה"ל.

בהמשך לכך קצין התגמולים במשרד הביטחון הכיר בקשר סיבתי בין פוסט טארומה שלו (PTSD) לבין שירותו בצה"ל. ועדה רפואית של המשרד שוכנעה שהוא סובל מפוסט טראומה עם קשיי תפקוד ופסקה לו נכות זמנית בשיעור 50%.

אולם ב-2015 ביטל קצין התגמולים את ההכרה בנכותו, וזאת על בסיס סיכום אשפוז מבית החולים הפסיכיאטרי "מזרע", בו צוין: "שוכנענו כי אין בתמונה הקלינית הצדקה לאבחונו כסובל מהפרעה פוסט-טראומתית", וכי התנהגותו כוללת "מאפיינים היסטוריוניים ומניפולטיביים".

בית משפט השלום, בשבתו כוועדת ערר, קיבל את ערעורו של האיש על החלטת קצין התגמולים, ודחה את עמדת המשרד שטען כי המערער הוא למעשה "מתחזה" לנכה.

השופט גולדקורן דחה את טענת ההתחזות וסבר כי הראיה החשובה ביותר לכך שהמערער אכן סובל מפוסט טראומה היא החלטת המשרד הראשונה, בה הכיר בקשר שבין מחלתו של המערער לבין השירות הצבאי.

השופט אף שוכנע כי לסיכום האשפוז ממזרע אין משקל רב בנסיבות שבהן מומחה מטעם קצין התגמולים לא ערך למערער בדיקה קלינית בעצמו.

אלא שבכך לא נגמר העניין. משרד הביטחון הגיש ערעור, ובית המשפט המחוזי בחיפה ביטל את פסק דינו של גולדקורן, וקבע כי התיק יוחזר אליו על מנת לברר "ראיה חדשה" – לאחר שיעיין בכל תיקו הרפואי של המערער ב"מזרע".

לא עמד ברף

השופט גולדקורן עיין בתוכן סיכום אשפוז מזרע, שלטעמו לקה בחסר ולא פירט כראוי על סמך מה שלל את כל האבחרנות במסמכים הרפואיים לאור השנים. כמו כן, השופט הצביע על מחדל של משרד הביטחון, שנמנע מלהגיש את הסיכום כחוות דעת רפואי, ואף נמנע מלזמן את לעדות את מי שערך את הסיכום.

כמו כן, השופט חזר על דברים שכתב בפסק דינו הקודם, והבהיר כי לצורך הוכחת התחזות יש להביא ראיות משמעותיות שכן מדובר בטענה בעלת "גוון מעין פלילי", הדורשת רף ראיות גבוה יותר מרף הראיות הרגיל הדרוש במשפט אזרחי (שבו צריך רק להוכיח איזו גרסה סבירה יותר), רף שהמשרד לא עמד בו.

לפיכך השופט הגיע למסקנה כי "סיכום אשפוז מזרע אינו עומד ברף הראיות הגבוה הנדרש להוכחת התחזות וכי אין מקום לסטות מהכרעתנו בפסק דיננו מיום 31.5.2018, אשר בוטל על-ידי ערכאת הערעור".

השופט אף העדיף את חוות דעת המומחה הרפואי מטעם המערער, שהיה בדעה כי אפשר שהטיפול התרופתי השפיע ולכן במזרע לא ראו מצב פסיכוטי. המומחה אף הבהיר כי כל המומחים הפסיכיאטרים בעבר, כולל הוא עצמו, העידו על PTSD.

עו
עו"ד תמר סיון | צילום: חן מיכאל, צילום ביתי

 התוצאה היתה כי לאחר הוראת בית המשפט המחוזי ובחינה נוספת של הדברים, פסק דינו של השופט גולדקורן, שביטל את החלטת המשרד, נותר על כנו.

המשרד חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל, וכן את עלות שכר טרחתו המומחה מטעם המערער.  

ב"כ המערער: עו"ד מוניר עראידה

ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב, פרקליטות מחוז חיפה אזרחי

עו"ד תמר סיון עוסק/ת ב- ייצוג נכי צה"ל 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל