בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה בקשה של נאמן בהליך חדלות פירעון, לבטל פעולת העברת זכויות בדירת מגורים של חייב לטובת אשתו לשעבר, כחלק מהסכם גירושים. השופט עידו כפכפי קיבל את הגרסה שהציגה האישה לפיה במועד הגירושים בעלה לשעבר לא היה חדל פירעון, וממילא הסכמתו לוותר על חלקו בדירה לא נעשתה כדי להתחמק מחובותיו.
במאי 2016 חתמו החייב ורעייתו לשעבר – שהיו נשואים במשך 13 שנים – על הסכם גירושים. ההסכם קבע נוסחת איזון שלפיה הבעל יוותר על חלקו בדירת המגורים באילת, ובתמורה לכך האישה תישא בחובותיהם המשותפים, תפטור את הבעל מזמני שהות עם הילדים ותוותר על חלקה בזכויות הפנסיוניות שצבר בעלה לאורך השנים.
אחרי פחות מארבע שנים, בדצמבר 2019, החלו הליכי חדלות הפירעון בעניינו של הבעל. כשנה וחצי לאחר מכן הגיש הנאמן את הבקשה לבית המשפט. לטענתו, בעת הוויתור על חלקו בדירה, החייב כבר היה שקוע בחובות ומשכך מדובר בפעולה הנתונה לביטול בהתאם לחוק חדלות פירעון.
הנאמן פירט כי מדובר באדם שחייב כ-880,000 שקל, ומשכך יש לזקוף את מחצית הדירה – ששוויה הוערך ב-1.31 מיליון שקל – לכיסוי חובותיו.
בתחילה החייב התנגד לבקשה אולם אחרי שהבין כי תמיכה בה תציל אותו מביטול ההליך, עתר לקבלה.
מנגד, גרושתו טענה כי במועד החתימה הסכם הגירושים בעלה לא היה חדל פירעון. לתמיכה בגרסתה היא סיפרה שבסמוך לגירושים הוא רכש סיאט איביזה חדשה ואף טס לחופשה. לטענתה, הסתבכותו הכלכלית החלה רק אחרי שעבר תאונה במהלך 2017, ומאחר שאין קשר בין הויתור על חלקו בדירה לבין חובותיו בהליך זה, יש לדחות את בקשת הנאמן.
פרידה אמיתית
השופט כפכפי קבע שגרסת האישה לפיה בעת הגירושים בעלה לשעבר היה בעל יכולת כלכלית לשלם את חובותיו, לא נסתרה בשום שלב. הוא ציין שבקשת הנאמן נסמכת על חובות בסך 100,000 שקל לבנק לאומי, שנטען לגביהם כי הוסכם שהאישה תפעל לסלקם כחלק מהסכמות הגירושים.
השופט ציין שמקור החובות הוא הלוואות שלקח החייב לצורך רכישת רכב הסיאט בסמוך לגירושים, אולם תמורת ההלוואות נרכש רכב, ולכן מבחינה מאזנית זה לא מעיד על חדלות פירעון.
בסופו של דבר קיבל השופט את העמדה שלפיה החייב נקלע לחובות אחרי הגירושים, כשהחל לסגל לעצמו אורח חיים בזבזני ועבר תאונה.
השופט הדגיש שהסכם הגירושים משקף פרידה אמיתית ואותנטית בין החייב וגרושתו, במסגרתה החליטו השניים על איזון כלכלי: ויתור הבעל על זכויותיו בדירה כדי להעניק לילדיו קורת גג מחד גיסא, לעומת ויתור האישה על זכויותיה השונות כגון חלוקה בנטל גידול הילדים ומחצית מכספי הפנסיה של החייב, מאידך גיסא.
"לאחר בחינת מכלול הנסיבות, מצאתי כי יש לבטל את ההחלטה בדבר ביטול הפעולה בהסכם הגירושים. לגופו של עניין שוכנעתי כי המשיבה הוכיחה כי החייב לא היה חדל פירעון וכי קיבל תמורה בת ערך בגין וויתורו על זכותו בדירה", חתם השופט את דבריו.
בהתחשב בתוצאה שלפיה הדירה תישאר בבעלות האישה, ביקש השופט מהנאמן לעדכן האם יש טעם בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון של החייב.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד שלמה זוהר עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.