השופט חגי ברנר קיבל לאחרונה את בקשת הנאמן של חברת ״בקעת התמר״ וביטל שעבוד שנרשם ב-2019 לטובת אחת הנושות. הנושה הלוותה לחברה 4 מיליון שקל ונרשם לטובתה שעבוד ב-2015. השעבוד בוטל בהסכמתה כדי לאפשר לבנק המלווה של פרויקט תמ״א להיות בעל שעבוד מדרגה ראשונה. כשהחברה נקלעה לחובות הנושה פעלה לרישום השעבוד מחדש אך השופט קבע שהפעולה בטלה כלפי הנאמן.

החברה נכנסה להליכי חדלות פירעון ב-2020 בעקבות חובות של כ-28.6 מיליון שקל.

הנאמן להסדר הנושים של החברה ביקש מבית המשפט להורות כי שעבוד שנרשם ברשם החברות במרץ 2019 לטובת אחת הנושות אינו תקף. משמעות ביטול השעבוד היא שהכספים העודפים שנמצאים בחשבון הליווי של פרויקט תמ״א שביצעה החברה ברעננה, בסך של כ-2.6 מיליון שקל, אינם משועבדים להבטחת החובות לנושה ויש לחלקם בין כלל הנושים. 

מקור השעבוד בהלוואה בסך 4 מיליון שקל שנתנה האישה לחברה במאי 2015. באותה שנה נרשם לטובת המלווה שעבוד מדרגה ראשונה אלא שביולי 2016 הוא נמחק בהסמתה, מכיוון שבנק ירושלים שליווה את הפרויקט דרש להיות בעל שעבוד מדרגה ראשונה. 

השעבוד לטובת הנושה נרשם מחדש רק במרץ 2019. לטענת הנאמן, העיתוי בו נרשם השעבוד אינו מקרי והדבר נעשה בעקבות כניסת החברה למצב של חדלות פירעון. 

הוא ציין שמכיוון שרישום השעבוד הביא לשדרוג מעמדה של הנושה בסדר הנשייה הרי שהדבר מהווה הענקה פסולה שדינה בטלות.

הנושה טענה כי הסיבה שבגינה לא נרשם מחדש השעבוד לטובתה מיד לאחר שהשעבוד הראשון נמחק ב-2016 היא טעות אנוש של עורך הדין שטיפל ברישום. 

לדבריה, רק במרץ 2019 התגלתה הטעות ונרשם השעבוד מחדש. לשיטתה, באותו מועד החברה עדיין לא הייתה בחדלות פירעון כך שאין בסיס לביטול השעבוד. 

מקטין את העוגה

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, קיבל את בקשת הנאמן. הוא הבהיר שלפי חוק חדלות פירעון, בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים תנאים מסוימים.

לשאלה האם שעבוד שנרשם לטובת אחד הנושים יכול להיחשב כגריעה מנכסי הקופה השיב השופט בחיוב. 

השופט התייחס לסעיף המקביל בפקודת פשיטת הרגל שעניינו ביטול הענקות שנעשו בתקופת שקדמה להכרזה על פשיטת הרגל. הוא ציין שלפי פרשנות הפסיקה, שדרוג מעמד של נושה רגיל למעמד של נושה מובטח יכול להיחשב גריעה מנכסי קופת הנשייה והענקה פסולה. זאת, מאחר שהשעבוד מקטין את מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים הרגילים, אף שלא מדובר בנטילת כספים כמו בהענקה "קלאסית״.

השופט הדגיש שכלל זה לא השתנה בחוק החדש שכן הרציונל נשאר על כנו. עוד קבע השופט כי התנאים לביטול ההענקה התקיימו במקרה זה. הוא ציין בין היתר כי ב-2019 כשנרשם השעבוד מחדש החברה כבר היתה במצב של חדלות פירעון. 

בסיכומו של דבר קבע השופט שהשעבוד שרשום לטובת המלווה בטל, והורה לה להשיב לקופת הנושים 860,000 שקל שקיבלה בשל השעבוד.

עו"ד יניב גיל (צילום: צילום עצמי, צילום ביתי)
עו"ד יניב גיל | צילום: צילום עצמי, צילום ביתי

הנושה חויבה גם בהוצאות בסך 30,000 שקל. 

ב״כ הנאמן: עו"ד אמיר פלמר

ב״כ הממונה: עו"ד נעמה גור מס

ב״כ הנושה: עו"ד יגאל ויינשטיין ועו״ד לירון נרונסקי 

עו״ד יניב גיל עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.