בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה פיצוי של 4.3 מיליון שקל לצעיר שהיה מעורב בתאונת דרכים ונפגע קשות. הצעיר נסע לצד חברו, שנהג ברכב, לאחר בילוי בחוף הים. בשלב מסוים הרכב – שהיה ללא ביטוח וטסט – התנגש במעקה. השופטת עדי חן-ברק דחתה את ניסיון הנהג להתנער מאחריות בטענה שהתובע ידע שהוא נוסע ברכב שנלקח ללא רשות. היא קבעה שהראיות מספרות אחרת ושהתובע זכאי לפיצוי.
התאונה המחרידה אירעה ביוני 2019, כאשר קבוצת חברים מהצפון נסעה לבילוי קיצי בחוף הים של קיסריה, באמצעות שני רכבים. באחד מהרכבים נהג הנתבע, והתובע (23) היה אחד מהנוסעים שלצידו.
בתום הבילוי ובמהלך הנסיעה הביתה, סביב השעה 19:00, הנתבע עקף את הרכב השני מימין, איבד שליטה על הרכב והתנגש בעוצמה במעקה ברזל.
התובע שישב ברכב נחבל בחלקים שונים בגופו כתוצאה מהתאונה. הוא פונה במסוק לבית החולים רמב"ם כשהוא מורדם ומונשם, שם אובחן כסובל בין היתר מפגיעה מוחית ומשברים בעצמות הפנים. בנוסף נזקק הצעיר לניתוח ותפרים.
לאחר כחודש בבית החולים הוא הועבר לבית לוינשטיין שם היה מאושפז כחודשיים נוספים. שנתיים לאחר התאונה הוא אושפז שוב, הפעם במרכז לבריאות הנפש, על רקע הפרעה פסיכוטית שאובחנה אצלו. בשלב מסוים אף ניסה לבלוע כדורים ולהתאבד.
מאחר שהרכב בו אירעה התאונה לא היה מבוטח, התובע נאצלץ להגיש תביעה לפיצויים נגד הנהג, שכן וחבר ילדות שלו, ונגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים "קרנית".
בתגובה לתביעה טען הנהג שמדובר ברכב של אחיו וכי הוא, הנתבע, לקח את הרכב ללא רשותו. על פי הטענה, התובע היה מודע לכך שהם נוסעים ברכב בלי רשות ובחר בכל זאת לנסוע עמו. בנסיבות אלה, נטען, סעיף 7(2) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים פוטר אותו מתשלום פיצוי.
האח לא היה בסביבה
אבל השופטת חן-ברק קבעה שגרסת הנהג אינה מסתדרת עם הראיות השונות בתיק. כך למשל, היא ציינה שבעקבות התאונה הוגש נגד הנתבע כתב אישום בתיק תעבורה, במסגרתו הודה כי נהג על רכב בבעלותו.
עוד ציינה השופטת כי אחיו של הנתבע התחתן כשנה לפני התאונה ועבר לגור במקום אחר, ובנסיבות אלו לא ברור מדוע רכבו חונה בבית ההורים – המקום ממנו יצאו הנתבע וחבריו לבילוי בים.
ראיה נוספת שהפריכה את גרסת הנהג היא הקלטת שיחה בינו לבין התובע לאחר שחרורו מבית לווינשטיין. במהלך השיחה ציין הנהג שהשניים היו צריכים להקשיב לאח (בעל הרכב לכאורה). על כך השיב התובע בספונטניות כי אינו זוכר שראה את האח ביום האירוע.
"ניתן להתרשם כי במהלך השיחה לא עולה דבר וחצי דבר מצד מי מהצדדים הנוגע לידיעת התובע על כך שהנתבע לקח רכב של אחיו, ונסע בו ללא רשות", כתבה השופטת. לפיכך היא קבעה שלא הוכח כי התובע ידע שהוא נוסע ברכב ללא רשות בעליו, וממילא יוצא שהוא זכאי לפיצוי בהתאם לחוק.
אשר לגובה הפיצוי קבעה השופטת שהוא עומד על 4,300,125 שקל – בין היתר בשל הפסדי שכר שנגרמו וייגרמו לצעיר, הנמצא בתחילת חייו – וכי מסכום זה יש לנכות תגמולי ביטוח לאומי ותשלומים תכופים ששולמו.
היא קבעה שהנהג ואחיו ישפו את "קרנית" בסכום שתשלם לתובע. עוד קבעה השופטת שלסכום הפיצוי נטו יצורפו שכ"ט עו"ד בשיעור 13% וכן הוצאות משפט.
באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שני אדרי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.