בית משפט השלום בנצרת חייב לאחרונה את חברת עבודות העפר "שלמה חביב" לשלם לפועל שנפגע בתאונת עבודה, במהלכה נקטעו 3 בהונות בכף רגלו השמאלית, כ-720 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט. השופטת הבכירה רים נדאף קבעה כי נסיבות התאונה מעידות בבירור כי המעסיקה אחראית לנזקיו של הפועל, שמלבד הפגיעה האורתופדית נותר עם נכות נפשית משמעותית. "מסירת מכונה כה מסוכנת לאדם שסיים כיתה ה'-ו' כשהמכונה אינה מגודרת, מבלי לתת לתובע הדרכה ראויה ומספקת לגבי תנאי הבטיחות והשימוש בה, ומבלי להעמידו על הסיכונים הגלומים במכונה, יש בה משום התרשלות ברורה".
הפועל (45) איש פשוט ונטול השכלה, עבד בחברה במשך שנתיים וחצי בתפקידים שונים. באוקטובר 2011 הוא התייצב באתר עבודה בחצור הגלילית והתבקש לחתוך אספלט באמצעות מכונה ייחודית שעובדת עם מים. בדרך כלל הוא הקפיד לכבות אותה כשהלך למלא את המים, שהתרוקנו מדי כרבע שעה, אך באחת הפעמים שכח, ומילא את המכונה כשהיא פועלת. בעקבות זאת היא קפצה והידרדרה, והמסור שלה פגע בכף הרגל שלו.
הפועל הוכר כנפגע עבודה בביטוח הלאומי ונותר עם נכות אורתופדית ופסיכיאטרית עקב הטראומה. את התביעה לפיצויים על נזקיו הוא הגיש נגד המעסיקה שלו ונגד מזמינת העבודה, "פלג הגליל". הוא טען בין היתר כי הנתבעות לא דאגו לבטיחות שלו, לא הדריכו אותו כיצד לעבוד ולא העמידו לו עוזר שיסייע עם מילוי המים.
הנתבעות טענו מנגד כי התאונה אירעה בשל חוסר זהירות משווע של התובע. בנוסף נטען לסתירות בגרסאותיו לגבי התרחשות התאונה. הנתבעות ביקשו שלא לייחס להן אחריות לתאונה אך אם בכל זאת ייקבע כי התרשלו יש להפחית מהפיצויים 50% עקב אשם תורם.
השלכה תפקודית
השופטת רים נדאף דחתה את התביעה נגד מזמינת העבודה וקבעה כי האחריות מוטלת על שכם המעסיקה.
באשר לנסיבות התאונה, קיבלה השופטת את גרסת התובע שנתמכה במסמכים הרפואיים ובמסמכים שהגיש לביטוח לאומי. השופטת הוסיפה כי גם אם היו אי-בהירות מסוימת בתיאורי התובע, אין לזקוף זאת לרעתו נוכח העובדה שמצבו הנפשי הרעוע משפיע משמעותית על יכולותיו הקוגניטיביות.
בסוגיית הרשלנות, קבעה השופטת כי מדובר בתאונה שאירעה בעקבות שימוש ב"דבר מסוכן", כך שהנטל להוכיח שלא הייתה כאן רשלנות מוטל על המעסיקה, והיא לא עמדה בו.
השופטת ציינה בין היתר את העובדה שהמעסיקה לא דאגה להעמיד לתובע עוזר אף שהמכונה היא כלי מסוכן שמתרוקן ממים בתדירות גבוהה. בנוסף, היא קבעה כי המעסיקה הפרה את פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה בכך שלא גידרה את המסור, לא הדריכה את התובע כיאות ולא פיקחה על עבודתו. בצד זאת, מאחר שהתובע הודה כי לא דאג לכבות את המכונה טרם מילוי המים, השופטת הטילה עליו אשם תורם של 10%.
בסוגיית הנזק השופטת שוכנעה כי התאונה פגעה משמעותית בתפקוד של התובע ובכושר ההשתכרות שלו, והעמידה את שיעור הנזק עבור הפסדי שכר, אובדן כושר, כאב וסבל והוצאות רפואיות על כ-1.3 מיליון שקל.
לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, חויבו המעסיקה וחברת הביטוח "מנורה" לשלם לתובע 614,816 שקלים בתוספת 108,603 שקלים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
ב"כ התובע: עו"ד ח'אלד זועבי
ב"כ הנתבעות: ח. דאבח, עוד תאונות עבודה
עו"ד רן שקד עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל