בית משפט השלום בתל-אביב פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-83 אלף שקלים לגבר בן 68 שעבר השתלת שיניים רשלנית ויזדקק לטיפולים אצל כירורג פה ולסת. רופאת השיניים שביצעה את הטיפול וחברת הביטוח "שור סוכנות לביטוח מורשית לוידס בישראל" הודו באחריות לטיפול הכושל לאחר שמומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע שלא בוצע כראוי. השופט אריאל צימרמן קיבל את הצעת הפיצויים שלהן ודחה את דרישתו של המטופל לפיצוי גבוה יותר שכולל גם פגיעה באוטונומיה על כך שהרופאה לא הפנתה אותו מלכתחילה למומחה.  

הטיפול בוצע ב-2015 במרפאה של רופאת שיניים צעירה שרק שנתיים קודם לכן קיבלה את הרישיון. מצבו היה חמור בשל מחלת חניכיים מתקדמת ולכן היא נדרשה לבצע את ההשתלה בשני שלבים: בתחילה, לשתול תחליף עצם סינטטית וכעבור חצי שנה להתקין את השתלים עצמם. אלא שכחצי שנה לאחר ההשתלה הסופית התברר שהשתלים לא נקלטו והרופאה הוציאה אותם.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגיש נגדה המטופל לפני כשנתיים וחצי, מונה מומחה רפואי בתחום פה ולסת שקבע שהטיפול היה רשלני, בין היתר בשל בחירת תחליף עצם ושתלים בגדלים לא מתאימים. המומחה ציין עוד כי לנוכח מצב החניכיים של התובע הוא יצטרך לבצע את הטיפול אצל מומחה לכירורגיית פה ולסת.

אחרי שהתקבלה חוות דעת המומחה ובסמוך לשלב הסיכומים הודיעו רופאת השיניים וחברת הביטוח "שור סוכנות לביטוח מורשית לוידס בישראל" שהן לוקחות אחריות על נזקי הטיפול ומוכנות לממן לתובע את הטיפולים הרפואיים הדרושים בהתאם לקביעת המומחה בתוספת פיצוי של 20-25 אלף שקלים עבור כאב וסבל.

אבל התובע דרש גם פיצוי על פגיעה באוטונומיה בטענה שהרופאה לא הסבירה לו את הסיכונים הטמונים בהשתלה בשפה הרוסית. עוד הוא טען כי במקרים דומים נפסקו פיצויים גבוהים בהרבה על כאב וסבל וביקש שבית המשפט יורה לרופאי שיניים כלליים ללא ניסיון שלא לבצע פרוצדורות סבוכות ולהפנות את המטופלים למומחים.

לא אסון דנטלי

השופט אריאל צימרמן דחה את דרישת התובע. הוא קבע כי אין אפשרות לפסוק פיצוי על פגיעה באוטונומיה בנוסף לפיצוי על נזק לא ממוני עקב התרשלות. עוד הוא הבהיר כי בניגוד לטענת התובע הוכח שהיה מודע לסיכונים והמשמעויות של ההשתלה ואף הוחתם על טופס הסכמה ברוסית.

השופט הוסיף כי הוא גם לא מתכוון להחליף את המחוקק או את משרד הבריאות ולקבוע לרופאים צעירים איזה טיפולים הם רשאים לבצע. קביעה שיפוטית שלפיה רופאים מועטי ניסיון מחויבים להפנות מטופלים למומחים במקום לבצע את הטיפולים בעצמם, הבהיר, עשויה לגרום לפגיעה קשה במטה לחמם ולהפוך אותם לשמש למעשה כשירותי מודיעין ללקוחות.

באשר ליתר הפיצויים השופט קיבל את הצעת הנתבעות להחזיר לתובע כספים שהוציא על השתלה נוספת שלא צלחה ולממן עוד טיפול והוצאות בסכום כולל של 42,800 שקלים. בנוסף, הוא קיבל את הטווח שהציעו לפיצוי עבור כאב וסבל תוך שציין כי הפיצויים הגבוהים שדרש התובע מתאימים ל"אסונות דנטליים" ולא זה מצבו.

בסיכומו של עניין חויבו הנתבעות לשלם לתובע פיצוי כולל של 67,100 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של כ-15,700 שקלים והוצאות משפט.

ב"כ התובע: דורון וימר, עורך דין רשלנות רפואית

ב"כ הנתבעות: עו"ד ליאור פרי

עו"ד דוד רייכרט עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל