בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה צעירה נגד עיריית רמת גן, לאחר שנפגעה במהלך ריצת לילה שערכה לפני כ-4 שנים בדרך אבא הלל בעיר. העירייה הגישה הודעת צד ג' נגד יזם שביצע עבודות בנייה בסמוך למקום התאונה, בטענה שהוא אחראי למפגע שגרם לתובעת ליפול. השופט עמיעד רט קבע כי לנוכח מיקום התאונה מחוץ לשטח אתר הבנייה, האחריות היא של העירייה.
בתביעה שהוגשה ביוני 2020 טענה התובעת כי במהלך ריצה לילית שערכה כחלק משגרת אימונים, היא נתקלה במרצפות בולטות שגרמו לנפילתה. לדבריה הנפילה קרתה לקראת סוף הריצה, כשרצה במהירות המירבית ("ספרינט"). בחלוף 3 ימים, בעודה חבושה וכאובה, היא חזרה לזירת התאונה יחד עם בעלה על מנת לתעד את השקע במדרכה.
בעקבות התאונה נגרמה לתובעת – יועצת השקעות בבנק לאומי – נכות בקרסול והיא נזקקה לחופשת מחלה מהעבודה ולסיוע של קביים בהליכתה. התובעת הודתה אמנם שמאז התאונה שכרה ב"לאומי" עלה בכ-60%, אך לטענתה, למגבלותיה בגין התאונה יש השפעה על תפקודה היומיומי וברור שבעתיד תהיה לכך השפעה על המשכורת שלה.
לשיטת התובעת, העירייה אחראית להימצאות המכשול בו נתקלה ועליה לפצותה על נזקיה.
העירייה התנערה מאחריות וטענה שהגורם לתאונה הוא חוסר זהירותה של התובעת. במקביל, העירייה הגישה הודעת צד שלישי נגד היזם, בטענה שהוא האחראי למפגע ועליו לשפות אותה ככל שייפסק כי התנהלה ברשלנות כלפי התובעת.
ואולם, היזם הכחיש כל קשר לאירוע וטען שהוא קרה מחוץ לגדרות אתר הבנייה, בשטח שבאחריות העירייה בלבד.
היזם לא קשור
תחילה קבע השופט רט שאף על פי שמדובר בעדות יחידה, הוא מקבל את גרסת התובעת לתאונה. כך למשל, התיעוד הרפואי אצל רופא המשפחה למחרת התאונה ("מעדה במדרכה עקב מרצפת בולטת") ומיקום הנפילה באפליקציית הריצה של התובעת, תומכים לדברי השופט בגרסתה.
לדברי השופט, הכלל הוא שעירייה אחראית לתקינות המדרכות בתחומה. בהקשר לכך הוא ציין שנציג העירייה לא שכנע אותו שהיא פעלה נמרצות לאיתור וסיכול המפגע. הנציג גם לא הראה מסמכים כלשהם שתומכים בטענתו, ובנסיבות אלה יש לקבוע שהעירייה התרשלה ואחראית לנזקי התובעת.
בתוך כך השופט דחה את ניסיון העירייה להטיל את האחריות לתאונה על היזם. הוא נימק שעדות מפקח העבודה באתר, לפיה עבודות הבנייה מבוצעות בשטח מגודר ואילו התאונה התרחשה מחוצה לו, הייתה אמינה ולא נסתרה.
השופט הוסיף שגם מההסכם בין היזם לעירייה, המחייב את הראשון לשמור על מעבר בטיחותי להולכי רגל בכל תקופת הבנייה, לא ניתן ללמוד על אחריותו לתאונה. "לא מצאתי היגיון בהטלת אחריות מוחלטת על צדדי ג' לכל מפגע שאינו קשור אליהם סביב אתר הבנייה", כתב.
עם זאת, לדברי השופט גם התובעת הייתה לא זהירה כשרצה "ספרינט" בשעת לילה באזור שאינו מוכר לה. התנהלות זו מקנה לה אשם תורם של 35%.
ביחס לטענת התובעת לפגיעה תפקודית בעבודתה קבע השופט שהדברים עומדים לכאן ולכאן כך שיש הצדקה לפסוק לה פיצוי גלובלי.
בסופו של יום, לאחר ניכוי האשם התורם, נפסקו לתובעת 124,150 שקל עבור הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' וכאב וסבל. בנוסף חויבה העירייה לשלם לה שכ"ט עו"ד בסך 29,051 שקל והוצאות משפט.
עוד נקבע כי העירייה תשלם ליזם 15,000 שקל הוצאות.
ב"כ התובעת: עו"ד יובל צלטנר
ב"כ העירייה: עו"ד אמר שמעון
ב"כ היזם: עו"ד חיות ו/או גבי קשת
עו"ד בארי קפלן עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.