בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה בחלקה תביעת נזקי גוף שהגישה סטודנטית שנפגעה ברגלה ממכונת שטיפת רצפות כשהייתה בדרכה למזכירות מכללת "אחווה".השופטת אידית קליימן-בלק קבעה כי המכללה תשלם לסטודנטית פיצויים של 30 אלף שקל אבל תקבל החזר מלא מחברת הניקיון "צוות 3".

בתביעה שהוגשה לפני כ-3 שנים נגד המכללה וחברת הביטוח שלה "ביטוח חקלאי" טענה סטודנטית לשעבר כי כשהייתה בדרכה לקחת מן המזכירות את תעודת ההוראה שלה, עובד ניקיון "עלה" עם מכונה לשטיפת רצפות על כף הרגל שלה ופצע אותה.

כתוצאה מהפגיעה נגרם לה חתם עמוק והיא נותרה עם צלקת בגב כף הרגל. לטענתה, מלבד הפגיעה האסתטית נגרמה לה גם פגיעה תפקודית שכן היא לא יכולה ללכת עם נעליים פתוחות והיא סובלת באופן יומיומי מאי-נוחות וכאבים.

התובעת טענה כי האחריות למקרה רובצת על שכם המכללה כמי שאמורה לפקח על הנעשה במסדרונותיה.

מנגד, המכללה טענה שאין שום ראיה לכך שהתאונה אירעה, שכן התובעת לא דיווחה עליה לאף גורם.

מכל מקום, וגם אם האירוע התרחש, האחריות היא של חברת הניקיון שהעסיקה את העובד הרשלן ואף חתומה על חוזה שבו היא מחויבת לשפות את המכללה על נזקים מעין אלה. בהתאם לכך, הוגשה הודעת צד שלישי נגד "צוות 3" וחברת הביטוח שלה "הראל".

חברת הניקיון בתגובה התכחשה לאחריותה וטענה כי לא הורתה לאף עובד מטעמה לבצע פעולת ניקיון במהלך יום הלימודים – שעות שבהן עובדי המכללה אחראים לניקיון.  

סיכון צפוי ובלתי סביר

בשלב הראשון קיבלה השופטת קליימן-בלק את גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה לאחר שציינה כי לא הובאה אף עדות שסותרת אותה.

לגבי שאלת האשמה, השופטת קבעה כי אין ספק שהמכללה אחראית לדאוג לשלומם של הבאים בשעריה והיה עליה לוודא שעובדי הניקיון של החברה לא עושים "עבודות מקצועיות" ומסוכנות כפי שביצע העובד בשעת צהריים מוקדמת, כאשר המכללה מלאה בסטודנטים ואנשי הוראה.

מאחר שהמכללה לא מנעה "סיכון צפוי ובלתי סביר" זה, היא הפרה את חובותיה כלפי התובעת "ועל כן יש לראות במחדל זה כהתנהגות עוולתית".

עם זאת, השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי וחייבה את חברת הניקיון להחזיר למכללה את מלוא הפיצוי שתשלם לתובעת.

השופטת קבעה כי חברת הניקיון לא הביאה לעדות את העובד שגרם לתאונה, כך שאי אפשר לדעת מי אישר לו לעבוד בזמן שהמכללה פעילה. מאחר שמדובר בעובד שנמצא תחת אחריות חברת הניקיון הרי שגם לה יש חלק באשמה.

מלבד זאת, השופטת התרשמה כי במישור החוזי חברת הניקיון אכן התחייבה לשפות את המכללה על כל נזק גוף שייגרם עקב רשלנות עובדיה.

במישור הנזק, השופטת דחתה את טענת התובעת לנכות תפקודית בהסתמך על עמדת המומחים הרפואיים כי מדובר בצלקת שלא מפריעה לתפקוד היומיומי ולאחר שעיינה בתמונות שבהן נראית התובעת בחופשה בחו"ל עם כפכפים פתוחים.

לצד זאת, השופטת פסקה לתובעת החזר הוצאות רפואיות ופיצוי על כאב וסבל ועל עזרת הזולת. בסך הכל נפסקו לה 30,000 שקל בתוספת 6,000 שקל שכ"ט עו"ד והחזר הוצאות משפט.

את הפיצוי תקבל התובעת מהמכללה וחברת הביטוח שלה, ואלה יהיו זכאיות להחזר מלא מחברת הניקיון וחברת הביטוח שלה.

ב"כ התובעת: עו"ד רן שפירא

ב"כ הנתבעות: עו"ד אמיר ארבל כיטוב

ב"כ הצד השלישי: צבי יעקובוביץ, עורך דין נזיקין

עו"ד נועה אברהם עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל