בבית משפט השלום בירושלים הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד ההסתדרות המדיצינית הדסה. התובעת, אם שאיבדה שניים מתוך שלושת עובריה רגע לפני שנולדו בשבוע 35, טוענת כי ניתן היה להצילם אלמלא מחדליו של בית החולים באבחון בזמן ובטיפול בתסמונת ממנה סבלו עובריה במהלך ההיריון הנקראת TTTS שגרמה למותם.

היה זה הריונה הרביעי של האם. מעקב ההיריון בוצע במרפאת היריון בסיכון בהדסה הר הצופים וכן לסירוגין בקופת החולים שבאזור מגוריה.

בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה בשבוע ה-14 להריונה נצפו שלושה עוברים בשתי שליות בלבד. שניים מהם חלקו את אותה שלייה ואותו שק הריון, כאשר רק מחיצה דקה מפרידה ביניהם. בשפה הרפואית, ההיריון הוגדר כ"הריון שלישיה ביכוריונית טריאמניוטית".

יומיים לאחר מכן נערכה בדיקה נוספת בבית החולים בה נראו כל העוברים במצב תקין ובגודל שתואם את גיל ההיריון. לאור העובדה שלא נמצאו כל ממצאים חריגים במהלך כל בדיקות ההיריון שבוצעו, בחרו בני הזוג להשאיר את שלושת העוברים, וזאת חרף הסיכון הכרוך בהריון מסוג זה.

בדיקות מעקב רבות שבוצעו מדי כשבוע, המשיכו לכאורה להיות תקינות. כך, גם בשבוע ה-33 להיריון, כשהתובעת הגיעה למיון יולדות ב "הדסה" והתלוננה על לחצים בבטן התחתונה, הממצאים היו תקינים והיא שוחררה עם המלצה להמשך מעקב.

בהמשך אותו שבוע הוחלט על מתן זריקה להשראת ריאות העוברים, על מנת להתכונן לסיום ההיריון בשבוע 36-35. זאת, אף שהריונות עם שלישיות אורכים בממוצע 32 שבועות בלבד.

6 ימים לאחר מכן, פנתה התובעת שוב למיון בהדסה הר הצופים, עם צירים, ודימום. היא הגיעה למיון בשעה 09:58 כשהיא בתחילת לידה עם פתיחה של 1.5 סנטימטר.

בבית החולים הדסה הר הצופים תועד כי נשמע דופק עוברי לשלושת העוברים, אך בד בבד ובטרם בוצעה בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא כי אינם במצוקה כמתחייב במצב זה, הוחלט כי עקב היעדר מקום בפגיית הר הצופים יש להעביר את היולדת לבית חולים הדסה עין כרם.

בשעה 10:50 עזבה האם את הר הצופים באמבולנס ובשעה 11:23 הגיעה לעין כרם, אולם חרף זאת, היולדת התקבלה לבדיקה בחדר מיון יולדות רק ב-12:42. מיד עם הגיעה בוצע ניסיון לאתר דופק עוברי לשלושת עובריה שלא צלח למעט עובר בודד, וברגע זה נקבע מותם הרחמי של שניים מעובריה.

התובעת הובהלה לניתוח קיסרי שבו חולץ תינוק אחד בריא, אך עבור אחיותיו התאומות כבר היה מאוחר מדי והן היו ללא רוח חיים. הסיבה, כפי שעולה ממכתב השחרור מהמיון, היא תסמונת מעבר דם בין עוברים (TTTS), מדובר על מצב מסוכן שמאפיין כ-10% מההריונות עם שני עוברים שחולקים שליה אחת, בו נוצר חוסר איזון בזרימת הדם כך שאחד מהעוברים מקבל יותר דם על חשבון השני, מה שעלול לגרום נזקים לשניהם ואף למוות תוך רחמי.

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד רועי לביא שמייצג את האם נטען כי ההפרש הגדול במשקל הלידה של התאומות שלא שרדו – האחת 1662 גרם ואילו השנייה 2280 גרם – מעיד על הימשכות התסמונת לאורך זמן וכן על חומרתה הקיצונית במיוחד שהביאה כצפוי למותם של שניים מעובריה של התובעת.

בין היתר נטען כי בית החולים התרשל כאשר כלל לא אבחן את תסמונת ה – TTTS החמורה אצל העוברים בבדיקות שבוצעו במהלך ההיריון בביקוריה החוזרים של התובעת בחדר מיון נשים. כמו כן נטען כי החלטת הצוות הרפואי על העברתה של היולדת לבית חולים אחר מבלי לבדוק את מצב העוברים, מנוגדת לכל פרקטיקה רפואית סבירה ומדובר בסיכון גבוהה מדי לחיי העוברים שלמרבה הצער התממש.

מההסתדרות המדיצינית הדסה נמסר בתגובה:

"הדסה קיבלה את כתב התביעה ותציג עמדתה המלאה בבית המשפט. יצויין, כי בבית החולים פועלת מערכת מקצועית המלווה בטכנולוגיות מתקדמות, לליווי מהלך ההריון ואיתור כל חריגות בתקופה זו."

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל