בית משפט השלום בירושלים קיבל באחרונה תביעה של רוכב אופנוע שנפגע באוקטובר 2012 בדרכו לעבודתו שבשכונת התקווה, ולא זכה לקבל פיצויים מחברת הביטוח שלו "הפול". החברה טענה בבית המשפט כי הנפגע לא הצליח להוכיח שעבר תאונת דרכים מאחר שגרסתו לא נתמכה בעדויות חיצוניות אך השופטת עינת אבמן-מולר קבעה כי די לה בעדותו הבהירה והקולחת. לפיכך, "הפול" חויבה לפצות אותו ב-390 אלף שקל על נזקיו.

לגרסת הנפגע (50), בעל עסק לתיקון ומכירת מכשירי גינון ונגן בוזוקי בלהקת "הטברנה",  באוקטובר 2012 הוא החליק עם האופנוע כשהיה בדרכו לעסק והועף בעוצמה לכביש. כתוצאה מכך ידו השמאלית נפגעה באורח קשה וכיום קשה לו לעבוד עמה.

ביוני 2014, לאחר שחברת הביטוח דחתה את תביעת הפיצויים שלו, הוא הגיש נגדה תביעה.  אך גם בבית המשפט התעקשה ה"פול" שאין כל הוכחה לכך שהתאונה באמת התרחשה כיוון שגרסת התובע נשענה על עדותו היחידה, שלא נתמכה בעדויות אחרות.

כמו כן, היא הפנתה למסמך הראשון מחדר המיון בו נרשם כי התובע נפגע "כרוכב אופניים" ולא כרוכב אופנוע, וטענה כי זה מוכיח שלמעשה התובע שיקר.

בתגובה, התובע הפנה לכך שגם אם לא דייקו באותו מסמך לגבי סוג כלי הרכב הרי שצוין בו במפורש ש"התקבל למיון בשל תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה". על כך הוא הוסיף כי ישנם מסמכים רפואיים אחרים שנכתב בהם כי הוא נפגע בתאונת אופנוע, כמו הרישום של ממצאי הבדיקה האורתופדית שנערכה לו ביום התאונה בו צוין כי "החליק מאופנוע".

אמון מלא

ואכן, השופטת עינת אבמן-מולר נתנה אמון מלא בגרסת התובע לנוכח התרשמותה כי מדובר באדם מהימן שתמך את עדותו במסמכים רפואיים אותנטיים. לפיכך היא קבעה שהוא אכן נפגע בתאונת אופנוע וה"פול" אחראית לפצות אותו על הנזק שנגרם לו בעקבות זאת.

בסוגיית הנזק, השופטת קיבלה את קביעת המומחה הרפואי מטעם בית המשפט לפיה התובע סובל מנכות רפואית בשיעור של 20% בגין הפרעה תפקודית משמעותית בכף יד שמאל.

עם זאת, השופטת התקשתה לאמוד את הפגיעה בהכנסותיו כתוצאה מנזק זה מאחר שהכנסות התובע ירדו עוד קודם לתאונה, אחרי שפתח את העסק העצמאי. לצד זאת, היא הוסיפה כי סביר להניח שהנכות פוגעת בתפקודו בעבודה בהיותו אדם המשתמש באופן אינטנסיבי בידיו, וייתכן שאלמלא הנכות היה יכול להשתכר יותר.

בסופו של דבר השופטת החליטה לבצע שקלול של שכרו הממוצע בשנתיים שלפני התאונה, כשעוד היה שכיר, יחד עם שכר פוטנציאלי כעצמאי שהוערך בגובה 8,000 שקל. בהתאם, היא פסקה לו פיצויים של 320,720 שקל  בגין הפסדי השתכרות ואליהם התווספו עוד 68,740 שקל בגין כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות.

על אף שמדובר בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה מאחר שהתובע התעכב עם הגשת התביעה לביטוח לאומי ולא קיבל קצבת נכות זמנית, השופטת החליטה שלא לקזז ממנו את תגמולי הביטוח הלאומי שיכול היה לקבל (מה שמכונה "קיזוז רעיוני"). מהלך די חריג בתביעות מסוג זה.

ב"כ התובע: עו"ד ישעיה
ב"כ הנתבעת: עו"ד מלחם

עו"ד אביבה גולן עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל