בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שלקה בסוכרת נגד ביטוח לאומי והורה להכיר באירוע חריג שעבר כפגיעה בעבודה. הסוכרת התפרצה זמן קצר לאחר שהאיש עשה טסט לרכב העבודה שלו. במהלך הטסט המנוע נשרף ומכון הרישוי סירב לשלם על התיקון, מה שגרם לתובע מתח נפשי. בית הדין קבע בעקבות חוות דעת מומחה כי יש קשר בין האירוע החריג להתפרצות המחלה.

התובע סיפר שהוא עובד כטכנאי שירות. ב-2005 ביצע טסט לרכב בו השתמש לצרכי עבודתו. הבדיקה התבצעה במכון קומפיוטסט.

בשלב מסוים הבוחן שבדק את הרכב התחיל ללחוץ על הגז ״בצורה לא נורמלית״ והתחיל לצאת עשן ממכסה המנוע מקדימה. הוא הסתכל על הבוחן ולא הבין מה הוא עושה.

לאחר מכן התחיל לצאת עשן שחור והאוטו נכבה. מתחתית הרכב החל לרדת שמן שחור. 

הבוחן יצא מהרכב ואמר לו ״חכה המנהל יבוא לדבר איתך״. בא המנהל, הסתכל עליו ועל האוטו ואמר לו ״נשרף המנוע״. בשלב זה המנהל הורה לגרור את האוטו למוסך. 

לטענת התובע, בזמן האירוע החריג הזה הוא היה בהלם, לקח ללב את העובדה שהמנוע נשרף והרגיש מתוח ועצבני. הוא אף חש ״כמו משותק״ לכמה רגעים ולא הבין את שהתרחש.

הוא הוסיף כי לאחר מכן מנהל המכון סירב לשאת בעלות תיקון המנוע, סך של 20,000 שקל, מאחר שלטענתו היה פגם במנוע קודם לבדיקה. 

התובע ציין כי חש מרומה ומחוסר ברירה תיקן את הרכב בעצמו. בתקופה זו הוא לא ישן בלילות והיה עצבני בבית. חודש לאחר מכן הוא התחיל לאבד משקל ושלושה חודשים לאחר האירוע אובחנה הסוכרת. 

בית הדין לעבודה מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מחלתו של התובע. המומחה כתב כי סביר להניח שקיים קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת הסוכרת. 

המומחה הדגיש כי מקובל היום בכל הספרות הרפואית המוכרת שאירוע דחק קשה מהסוג שהתובע עבר עלול להיות גורם ״הדק״ להתפרצות סוכרת מכל סוג שהוא.

ביטוח לאומי שלח למומחה שאלות הבהרה ובין היתר ביקש לדעת האם העובדה שהתובע לא פנה לטיפול פסיכיאטרי לאחר האירוע משנה את תוצאת חוות הדעת. המומחה לא שינה את עמדתו בעקבות השאלות.

קשר סיבתי ברור

נשיאת בית הדין, השופטת הדס יהלום, הבהירה כי לפי חוות דעת המומחה קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע בעבודה לבין מחלת הסוכרת שבה לקה התובע.

עוד היא כתבה כי המוסד הסכים שמדובר ב"ארוע חריג" אך מחה על כך שהמומחה מתבסס על כך שמדובר ב- "ארוע דחוק קשה" ללא שהייתה פניה לטיפול פסיכיאטרי. השופטת דחתה את הטענה וכתבה כי משעה שנקבע שמדובר באירוע חריג, מידת החריגות אינה אמורה להיקבע על ידי רופא פסיכיאטר דווקא. ״העדר פניה לרופא כאמור, אינה מאיינת את העבודה שמדובר באירוע חריג בעבודה״, כתבה.

עו"ד לינוי אולניק (צילום: אלון וגנפלד, פסקדין)
צילום: אלון וגנפלד, פסקדין

השופטת סיכמה כי לא הוצגה סיבה לסטייה מחוות הדעת ולכן התביעה מתקבלת.

התובע יוצג על ידי הסיוע המשפטי ולכן לא ניתן צו להוצאות.

ב״כ התובע: עו"ד רונן גביש מהסיוע המשפטי

ב״כ הנתבע: עו"ד לירון דגון

עו"ד לינוי אולניק עוסקת בביטוח לאומי ותאונות עבודה

הכותבת לא ייצגה בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל