בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה רוקחת בת 54 שסובלת מחרדות ומפיברומיאלגיה, לאחר שתביעה שהגישה נגד ביטוח לאומי להכרה כנפגעת עבודה נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. בפסק הדין נקבע כי הרוקחת הוכיחה שהתרחש בעבודתה אירוע חריג שגרם לה לדחק נפשי, ולכן יש להמשיך בתביעה ולמנות מומחים רפואיים שיבדקו האם יש קשר סיבתי בינו לבין מצבה הרפואי והנפשי נכון להיום. התיק הוחזר לפיכך לבית הדין בתל-אביב.

הרוקחת עבדה בבית המרקחת בסניף של קופת חולים ששמה נאסר לפרסום וביולי 2016 נקלעה לוויכוח קולני עם לקוחה שלא קיבלה תרופה משום שהמרשם לא היה בתוקף, שהבהיל אותה מאוד והכניס אותה למצוקה, ובהמשך היא אובחנה עם חרדות ופיברומיאלגיה. לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה היא הגישה נגדו תביעה לבית הדין לעבודה בתל-אביב.

כשמוגשת תביעה להכרה בפגיעה נפשית בעבודה התובע צריך לצלוח שני שלבים: בשלב הראשון עליו להוכיח שהתרחש אירוע חריג שגרם לו לדחק נפשי. אם הוא מצליח, עוברים לשלב השני שבמסגרתו ממונה מומחה רפואי כדי לבחון קיומו של קשר סיבתי, כלומר – האם האירוע הוא שגרם למצב הנפשי של התובע.

במקרה של הרוקחת, היא לא הצליחה לצלוח את השלב הראשון. בפסק הדין של בית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע שהיא אמנם נקלעה לסיטואציה לא נעימה אבל לא מדובר באירוע מאוד קיצוני בחומרתו. עוד נקבע כי לאחר האירוע המשיכה לתפקד כרגיל, ורק חודשים ארוכים לאחר מכן פנתה לטיפול וגם אז לא ציינה שהבעיות קשורות לאירוע. על כן נקבע שאין אינדיקציה לכך שהסב לה פגיעה נפשית.

לקח לה שעתיים להירגע

אלא שפסק הדין הזה בוטל בעקבות ערעור שהגישה הרוקחת לבית הדין הארצי לעבודה. סגן הנשיאה אילן איטח והשופטות לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר קבעו כי המערערת הוכיחה שעברה אירוע חריג בעבודה שגרם לה לדחק נפשי באותו הזמן.

השופטים הדגישו כי כשנמצאים בשלב הראשון של התביעה בית הדין לא אמור להיכנס לשאלה הרפואית האם נגרמה לתובע בעיה נפשית כללית כתוצאה מהאירוע. עליו להתמקד בשאלה האם האירוע החריג הסב לנפגע דחק נפשי בזמן שהתרחש או מיד לאחריו.

השופטים קבעו כי מהתכתבויות שהוחלפו בין המערערת לבין גורמים שונים בקופת החולים, עלה כי בעת האירוע הייתה מבוהלת ומאוימת. לפי הדברים שכתבה בזמן אמת לקח לה "כשעתיים להירגע מהמצוקה והמתח ודפיקות הלב". גם בעדותו של רופא שנחלץ לעזרתה הוא ציין כי הייתה "מאוד מבוהלת ומבולבלת".

השופטים הדגישו שהם לא מתערבים בקביעות העובדתיות לגבי ההתנהלות של המערערת בימים שלאחר האירוע, המועד שבו פנתה לטיפול בהתקפי החרדה ומתי הזכירה את האירוע לראשונה. אלא שלעמדתם, הקביעות האלה רלוונטיות לשלב הבא – של בחינת הקשר הסיבתי – שאמורה להתבצע על-ידי מומחה רפואי.

השופטים הוסיפו כי בית הדין צריך להיזהר מלהכריע בשאלות רפואיות שאמורות להיבחן על-ידי מומחה, והבהירו כי עיכוב בהתפרצות פגיעה נפשית או בפנייה לטיפול לא בהכרח מעידים על היעדרו של דחק נפשי עקב האירוע.

עו"ד יעקב לביא (צילום: צילום עצמי, פסקדין)
צילום: צילום עצמי, פסקדין

לפיכך הם קבעו שהתביעה תעבור לשלב מינוי המומחים והורו להחזיר את התיק לבית הדין בתל-אביב. ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עו"ד של 5,000 שקלים.

לפסק הדין בתיק עב"ל 33005-11-20

ב"כ המערערת: עו"ד דליה לוטן, עו"ד אלי לוטן

ב"כ המשיב: שרון חג'ג', עורך דין ביטוח לאומי

עו"ד יעקב לביא עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.