השופטת מרים אילני קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד מעסיקתו לשעבר, ״קייטרינג שולץ״. ב-2005 העובד הכניס את ידו השמאלית למטחנת בשר וארבעה מאצבעותיו נקטעו. היא קבעה שככל הנראה העובד התעסק במכונה תוך כדי שיחת טלפון. עם זאת, היא לא הטילה עליו אשם תורם וקבעה שהמעסיקה, שלא הקפידה על חיבור קבוע של מגש ההזנה לפתח העליון של המכונה, הייתה יכולה למנוע פציעה בהיסח הדעת.

התובע סיפר כי ביום התאונה נתקעה חתיכת בשר בלהב המכונה ולא ניתן היה לשחרר אותה. על מנת להמשיך בעבודתו היה עליו להוציא את חתיכת הבשר ולכן הוא הפסיק את פעולת המכונה. לאחר מכן הוא הכניס את ידו השמאלית לפתח העליון בניסיון לשחרר את הבשר מהלהב. תוך כדי כך אחד העובדים קרא לו, הוא הסב את מבטו ובטעות לחץ בגופו על כפתור ההפעלה כשידו בתוך המכונה. כתוצאה מכך נפגעה כף היד בצורה קשה מאוד והוא איבד ארבע אצבעות.

המעסיקה טענה שהתובע מסתיר את הסיבה האמיתית שבגללה אירועה התאונה והיא שיחת טלפון שניהל תוך כדי העבודה עם מכונת הבשר. לטענתה, שיחת הטלפון היא שהסיחה את דעתו וגרמה לו להכניסה את היד למכונת הבשר תוך כדי סיבוב כפתור ההפעלה.

עובד פשוט

השופטת מרים אילני מבית משפט השלום בירושלים קיבלה את עמדת הנתבעת לפיה סביר יותר שהגורם שהסיח את דעתו של התובע בזמן התאונה היה שיחת טלפון שניהל בקשר למצבו הרפואי של אביו. עם זאת, היא קבעה שאין להטיל עליו אשם תורם עקב כך.

השופטת ציינה שמחוות הדעת של מומחה הבטיחות שמונה על ידי בית המשפט עולה כי במגש הזנה שאמור להיות מקובע למכשיר יש פתח צר המונע כניסה של כף יד אדם לתוך הלהב שטוחן את הבשר. 

לדבריה, ניכר מהראיות כי מגש ההזנה היה מונח על גבי המכונה בעת טחינת הבשר אך הוא לא היה מקובע לפתח העליון של המכונה באמצעות בורג, כפי שנדרש בהוראות הבטיחות של היצרן והתקן.

בנסיבות אלה, התובע וכל מי שעבד על המכונה יכולים היו להסיר את המגש בכל עת מבלי צורך לשחרר בורג.

השופטת קבעה כי זהו הכשל הבטיחותי העיקרי שגרם לתאונה. היא הסבירה כי הסיכון שעובד יכניס את כף ידו לתוך מכונת בשר בהיסח הדעת הוא סיכון שהיה על המעסיקה לצפותו מראש ולמונעו באמצעים פשוטים. אם המגש היה מקובע באמצעות בורג הסרתו הייתה מחייבת תשומת לב מרבית מצד העובד והדבר היה מונע ברמת וודאות גבוהה את התאונה.

עוד ציינה השופטת כי אף בהנחה שהתובע הפר את הנחיות המעסיקה ודיבר בטלפון בשעת העבודה, לא מדובר בשיחת רעים אלא בשיחה בה הוא טיפל בענייניו של אביו.

עו
עו"ד רן שקד | צילום: צילום עצמי, פסקדין

״שיחת טלפון באמצע יום עבודה בה עובד מתבקש לטפל בענייני הוריו אינה תופעה חריגה. היא בלתי נמנעת ואין לדקדק עם העובד בכגון זה״, כתבה.

באשר לנזק קבעה השופטת שהתובע נותר עם נכות של 70% עקב נכות אורתופדית ונפשית. היא פסקה לטובתו פיצוי בסך 2,380,000 שקל בניכוי תגמולים שקיבל ויקבל בעתיד מביטוח לאומי (2,154,800 שקל). המעסיקה חויבה בנוסף בשכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והוצאות משפט.

ב״כ התובע: עו"ד סימה טל, עו"ד שגיא דותן

ב״כ הנתבעת: עו"ד שלמה שטיינר

עו"ד רן שקד עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל