השופט מוחמד עלי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש פליט מאריתריאה שנפגע בתאונה במסעדה בה עבד ב-2015. העובד החליק על נוזלים ושמנים שהיו על רצפת מטבח המסעדה בסוף יום העבודה. הוא שבר את היד ונותר עם 19% נכות. השופט קבע שהמעסיקה יכלה למנוע את התאונה באמצעים פשוטים אך כי גם התובע אחראי לתוצאה שכן הוא זה שהיה ממונה על הניקיון במקום.
התובע, פליט מאריתריאה שהסתנן לישראל ב-2012, סיפר שהועסק במסעדה בשם ״מסעדת פנטזיה״ שנמצאת בבעלות חברת ״פלנט שוקולד״.
במועד התאונה הוא היה בן 24 ועבד במסעדה בעבודות ניקיון ושטיפת כלים באמצעות חברת כוח אדם.
לדבריו, ביום התאונה, זמן קצר לפני סיום יום העבודה, הוא החליק על רצפת המטבח שהייתה מכוסה בנוזלים, מים, שמנים ושאריות אוכל וכתוצאה מכך נפל וידו הימנית פגעה בקיר ונשברה.
החברה לא הכחישה את עצם התאונה אך טענה שאין להטיל עליה אחריות משום שלא התרשלה. לדבריה, התובע היה זה שממונה על הניקיון במטבח ואם על הרצפה היו כתמי שמן ונוזלים אחרים הוא היה אחראי להסיר אותם.
מכיוון שחברת כוח האדם שדרכה הועסק התובע נכנסה להליכי פירוק התנהלה התביעה רק מול בעלת המסעדה.
סכנה בלתי רגילה
השופט מוחמד עלי מבית משפט השלום בקריות התרשם שהגרסה שמסר התובע לגבי הנפילה ונסיבותיה הייתה קוהרנטית. לדבריו, ניכר כי כאשר התובע התחיל לנקות את הרצפה ושפך מים אלה נמהלו עם הלכלוך שהיה על הרצפה, דבר שהגביר את סיכון ההחלקה.
השופט הבהיר על הנתבעת מוטלת חובת זהירות כלפי התובע אף שהועסק על ידי חברת כוח אדם שכן לה הייתה את השליטה האפקטיבית עליו.
לדבריו, נסיבות התרחשות התאונה מוליכות למסקנה כי הנתבעת הפרה חובות זהירות כלפי התובע מאחר ויצרה סיכון בלתי סביר. כפי שנפסק בעבר, הימצאותו של שמן על רצפת מטבח היא בבחינת סכנה ״בלתי רגילה״.
השופט הוסיף כי אמנם התובע היה זה שמופקד על ניקיון המקום בו נפגע, אולם בניגוד לנטען על ידי הנתבעת אין בעובדה זו כדי לבטל את אחריותה לדאוג לסביבת עבודה בטוחה.
לדבריו, הנתבעת יכולה הייתה למנוע את סיכון ההחלקה או לצמצמו לאין שיעור על ידי הצבת אמצעים פשוטים וזולים מאוד למניעת ההחלקה גם בסביבה רטובה, דוגמת שטיח או יריעת פלסטיק שניתן לעמוד עליהם.
עם זאת השופט הטיל על התובע אשם תורם משמעות מאחר שהתאונה נגרמה כתוצאה מגזרת עבודה שהתובע היה מופקד עליה, ולא מגורם חיצוני אחר שקשור במעסיק.
באשר לנזק, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט השופט קבע שהתובע נותר עם נכות של 19% בגין הגבלת תנועות ביד וצלקת ניתוחית. בשל הסיכויים הקלושים שהתובע יחזור לארצו או יהגר למדינה אחרת חישב השופט את הפסדי השכר לפי נתוני השכר בארץ. עם זאת הפיצוי הופחת במידה מסוימת כדי לתת ביטוי לחוסר הוודאות באשר למעמדו של התובע בארץ.
בסיכומו של דבר, לאחר ניכוי אשם תורם של 25% ותקבולי הביטוח הלאומי, חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-202,678 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 40,000 שקל והוצאות בסך 5,000 שקל.
ב״כ התובע: עו"ד מ' דאוד
ב״כ הנתבעת: עו"ד מ' שירין
עו״ד מיטל שמיע יוסף עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל