בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה התנגדות שהגישו בנות של מנוח לקיום שתי צוואות שערך אביהן לטובת בת זוגו. המתנגדות טענו כי בזמן החתימה על הצוואות אביהן היה במצב של דמנציה מתקדמת וסבל בין היתר מהזיות קשות. השופט ארז שני קבע שטענתן תואמת לתיעוד הרפואי המלמד על מצב קוגניטיבי ירוד בו נמצא התובע בתקופה הרלוונטית. הוא קיבל את התנגדותן והורה על קיום צוואה שנחתמה תריסר שנים קודם לכן לטובתן.
המנוח נפטר באוקטובר 2020. כחודש לאחר מכן הגישה המבקשת – זוגתו לחיים שאינה אם בנותיו – בקשה לרשם הירושה לקיום צוואות שערך לטובתה בשנים 2015-2016 ("הצוואות המאוחרות"). בתגובה הגישו שלוש בנותיו התנגדות לצוואות ובקשה נגדית לקיום צוואה משנת 2004 ("הצוואה המוקדמת") שנערכה לטובתן. בשלב מסוים ההליכים הועברו להכרעת בית המשפט.
לטענת המתנגדות, אביהן הוחתם על הצוואות המאוחרות בשנים שבהן סבל מתשישות נפש וממצב קוגניטיבי ירוד, ולא הבין את המציאות הסובבת אותו. לשיטתן, המבקשת הפעילה על המנוח השפעה בלתי הוגנת בעריכת הצוואות המאוחרות ואף הייתה מעורבת בהכנתן. בין היתר, לדבריהן, המבקשת הסיעה את אביהן לעורך דין מטעמה על מנת לערוך צוואות לטובתה חרף מצבו הקשה.
המבקשת לעומת זאת טענה כי מתיעוד רפואי רלוונטי עולה שהמנוח היה כשיר לחלוטין לחתום על הצוואות. יתרה מכך, לדבריה, גם המומחה מטעם בית המשפט תמך במסקנה שהמנוח היה כשיר לחתום על הצוואה מ-2015, הגם שקבע כי לא היה כשיר לחתום על הצוואה מ-2016.
היא התכחשה לטענה שהזמינה עורך דין מטעמה, כשלדבריה המנוח הוא שיזם את הפנייה לעורך הדין.
הסתובב בלי מכנסיים
השופט שני ציטט מהתיעוד הרפואי שניתן ביחס למנוח בתקופת עריכת הצוואות. התיעוד העלה שלל בעיות תפקודיות מהן סבל המנוח, לרבות התנהגויות מוזרות. כך, נכתב בין היתר שהמנוח היה מניח סכינים מתחת לכרית כדי להגן על עצמו, שוכח לכבות את הגז, יוצא לרחוב בלי נעליים ומסתובב בבית בלי מכנסיים. עוד נכתב שהוא סבל מאלצהיימר בשילוב עם דמנציה, וחווה לא פעם הזיות ובלבולים.
השופט הוסיף שבשלהי 2015 מצבו הקוגניטיבי הוחמר ותפקודו היומיומי ירד בצורה דרסטית. על רקע הנתונים הרפואיים, המומחה מטעם בית המשפט קבע כי ספק אם המנוח הבין את טיבה של הצוואה מ-2015, ובסבירות גבוהה לא היה כשיר לחתום על הצוואה מ-2016.
השופט כתב כי דעתו כדעת המומחה, ודחה את טענת המבקשת לפיה חוות הדעת תומכת במסקנה שהמנוח היה כשיר. לדבריו, ההיפך הוא הנכון.
השופט הטעים שכאשר מונחת חוות דעת רפואית השוללת כשירות ממצווה, מבקש קיום הצוואה נדרש להניח תשתית רפואית איתנה כדי לסתור את חוות הדעת. דבר זה לא נעשה על ידי המבקשת, הסביר השופט, והמסקנה העולה מהחומר הרפואי הינה חוסר כשירות מובהק.
השופט כתב שהוא לא מתעלם מעדות עורך הדין שערך עבור המנוח את הצוואות, לפיה המנוח היה צלול והבין על מה הוא חותם חרף תחלואיו הרבים. עם זאת, ציין, עורכי דין אינם מוסמכים לקבוע עניינים שברפואה, אותם יש לבחון באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים. לדבריו, עורך דין הנתקל במסגרת עסקיו באדם חלש צריך לנהוג בזהירות יתרה ובוודאי שלא להתפתות ולעשות עימו "עסקים".
בסופו של יום ההתנגדות התקבלה והשופט נתן צו לקיום הצוואה המוקדמת. המבקשת חויבה בהוצאות המתנגדות בסך 75,000 שקל.
ב"כ המתנגדות: עו"ד רונית א. זיסמן
ב"כ המבקשת: עו"ד בועז קראוס
עו"ד גיא אבידן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.