תזכיר ההצעה לתיקון פקודת מס הכנסה הציג את העובדות היבשות. לאור נתוני הרבעון הראשון של שנת 2017 שהסתיים עם עודפי גביית מסים של 1.6 מיליארד שקלים, ולנוכח תחזית לגידול הכנסות בשנות המס 2017 ו-2018, הועלתה הצעה להגדיל נקודות הזיכוי הניתנות להורים, כנגד הכנסתם מעבודה, או כלשון ההצעה – "כנגד הכנסתם מיגיעה אישית".

בהצעה צוין כי השינוי מוצע "על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה בקרב משפחות המצויות במעגל העבודה".

ההצעה מתייחסת להגדלת נקודות הזכות לנשים וגברים, נשואים וחד הוריים, בהתאם לגיל הילדים.

במסגרת התכנית יוגדלו נקודות הזיכוי הניתנות לנשים וגברים בגין ילדיהם, כך שבשנת לידת הילד יינתנו 1.5 נקודות זיכוי (במקום חצי נקודה הניתנת כיום) והחל בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הילד ועד לשנת המס שבה מלאו לילד חמש שנים יינתנו לאישה 1.5 נקודות זיכוי נוספות (במקום נקודה אחת נוספת הניתנת כיום).

כלומר בסך הכל נקודות הזיכוי הניתנות לאישה החל מהשנה שלאחר שנת הלידה ועד השנה שבה מלאו לילד חמש שנים יוגדל מ-2 נקודות זיכוי ל-2.5 נקודות זיכוי בגין כל אחד מילדיה.

בתמצית, מדובר על הגדלה והשוואה של נקודות הזיכוי בין גברים לנשים. שני בני הזוג יהיו זכאים ל-1.5 נקודות זיכוי עד גיל שנה, ול-2.5 נקודות מגיל שנה עד גיל חמש.

המשמעות היא תוספת של מאות שקלים לחודש להורה, ואלפי שקלים בשנה, כאשר הסכום תלוי במספר הילדים.

על פי התכנית, המהלך ייכנס לתוקף רטרואקטיבית החל מהראשון לינואר 2017.

תוספת משמעותית

האם מדובר בבשורה? התשובה היא בעיני המתבונן. "בשורה" היא עניין של מידה. מכל מקום, מאות שקלים בחודש למשפחה היא תוספת משמעותית.

מבלי להיכנס לפוליטיקה, לקרדיט אישי ולמריבות שבין שר האוצר לרוה"מ (במקרה הזה), ניכרת כאן מגמה של ניסיון לשפר את מצבן של משפחות עובדות בישראל, הנאלצות להתמודד מדי יום עם יוקר המחייה – המיסים, הוצאות הדיור, החינוך, הדלק, ומה לא.

כמובן שמצד אחד אפשר לטעון שזה לא מספיק, שלא כאן קבור הכלב (כי אם במחירי הדירות למשל), אולם אין להתכחש לכך שהמהלך יגדיל את ההנכסה של משפחה ממוצעת בסכום לא מבוטל, כאמור.

המהלך אף מראה לנו כיצד כחברה, כולנו למעשה משפיעים בעקיפין אחד על השני, ותלויים זה בזה. עסקת הייטק אדירת מימדים מכניסה למדינה מס עתק, ואם חד הורית אי שם בפריפריה זוכה בהגדלת הכנסה.

בין לבין ניצבים כמובן שיקולים ערכיים שמקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות צריכים להחליט ולתעדף – האם להשתמש בכסף לפיתוח מערכות לטנקים או מטוסים, או שמא להקדישו לעניין חברתי או בריאותי או חינוכי. הם, המייצגים אותנו, נדרשים להחליט לאיזה כיוון למתוח את השמיכה, שהיא למרבה הצער לעולם קצרה מדי במדינה כמו ישראל.

ראשי ממשלה לדורותיהם דיברו על "תקציבים חברתיים". חלקם אף דיברו על חמלה. אם נשים לרגע מחלוקות וגישות בצד, ממעוף הציפור ניתן לברך על מהלכים שכזה. לא קל בארץ הזאת משום בחינה. כל תוספת או הגדלת הכנסה – הרי זה משובח.

עו
עו"ד איתי הכהן | צילום: ישראל מלובני

לידיעה

לעיון בנוסח המלא של תזכיר החוק 

* עו"ד איתי הכהן עוסק בתחום המסים