ביהמ"ש העליון דחה בשבוע שעבר ערעור שהגישה רשות האוכלוסין בנוגע לסמכות שר הפנים לדון בהארכת שהותו של עובד זר מהודו, המטפל בנער בן 15 הסובל מניוון שרירים קשה, ומוגדר 282% נכה.

השופטים עוזי פוגלמןדפנה ברק-ארז וענת ברון, תמכו בפסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, שקבע כי חוק כניסה לישראל אינו שולל את סמכות שר הפנים להאריך את המועד להגשת בקשה להארכת רישיון עובד זר מטעמים הומניטריים מיוחדים, מעבר לתקופה שנקצבה בחוק.

העובד הזר נכנס לישראל עם רישיון עבודה בסיעוד ב-2010, ועבד כ-7 שנים אצל מעסיק שנפטר באוגוסט 2018. בדצמבר 2018 הגיש הנער בקשה להעסיק אותו ולהאריך את רישיון הישיבה שלו בישראל לצורך טיפול סיעודי מטעמים הומניטריים.

הרשות דחתה את הבקשה על הסף וקבעה כי הוגשה באיחור – למעלה מ-90 יום מסיום תקופת ההעסקה החוקית האחרונה של העובד הזר בישראל. ערר שהוגש לבית הדין לעררים, נדחה על הסף בנימוק שההחלטה מבוססת על המועדים שנקבעו בחוק.

סעיף החוק שבמחלוקת מאפשר לשר להאריך רישיונו של עובד זר בתחום הסיעוד (בשנה אחת כל פעם) מעבר לתקופת ההעסקה המרבית, אם ישנם טעמים הומניטריים מיוחדים הקשורים במורכבות הטיפול הסיעודי הנדרש למטופל. עם זאת הסעיף מסייג כי ניתן לעשות זאת רק בתנאי "שבמועד הגשת הבקשה לא חלפו למעלה מ-90 ימים מיום סיום תקופת העסקתו החוקית האחרונה בישראל של העובד הזר".

בשנה שעברה ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל ערעור שהגישו הנער והעובד, וקבע שהסעיף אינו שולל מהשר את הסמכות לתת ארכה להגיש בקשה להארכת רישיון.

רשות האוכלוסין גישה בקשת רשות ערעור, בה טענה כי יש לפרש את הסעיף כמגבלה קשיחה שלא ניתן לסטות ממנה, מאחר שמדובר ב"הסדר שלילי" שממצה את סמכות השר להאריך את מועד הבקשה.

בתוך כך הרשות טענה שאינה מתעלמת ממצבו הרפואי של הקטין ומטענותיו בדבר הטיפול המסור לו זכה מצד העובד, אך לעמדתה עניין זה לא יכול "להתגבר" על הוראות החוק המפורשות.

דגש על אנושיות

אלא שהשופט פוגלמן הבהיר שכאשר החוק שותק בשאלה אם ניתן להאריך את המועד, הדבר אינו מלמד על כוונה ליצור "הסדר שלילי".

"כל שמורה סעיף 3א(ב1)(1) הוא כי אחד התנאים להארכת הרישיון המבוקשת על ידי שר הפנים הוא כי הבקשה להארכת רישיון תוגש בתוך תקופה של 90 ימים מיום סיום העסקתו החוקית האחרונה של העובד הזר בישראל. הסעיף לא כולל כל מגבלה על סמכותו של השר להאריך את המועד להגשת בקשה כאמור, משיקולים מתאימים," כתב.

מעבר לכך, השופט קבע שיש להתחשב גם בתכלית החוק, והיא לתת מענה למצוקתם של מטופלים סיעודיים שנזקקים להארכת רישיונו של עובד זר, ולשים דגש על "אנושיותו" וכבודו של המטופל.

עו
עו"ד דור פנק | צילום: צילום עצמי

"קביעת סדר מועדים קשיח שאינו מאפשר מענה מותאם לאילוצים וצרכים חריגים שנסיבות החיים מביאות עמן, פוגעת ביכולתו של שר הפנים להפעיל סמכותו באופן ראוי, וחוטאת לתכלית ההומניטרית המובהקת שלשמה נחקק הסעיף", הוסיף השופט.

הרשות תשלם למשיבים הוצאות בסך 7,000 שקל.

ב"כ המבקשת: עו"ד שרון הואש-איגר

ב"כ המשיבים: עו"ד מרדכי מהגרפטה

עו"ד דור פנק עוסק ב- משרד הפנים, הגירה ואשרות לעובדים זרים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל