בית משפט השלום בעכו קיבל באחרונה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לפועל לפני כעשור, כשנכווה מדליי זפת רותחת במהלך עבודתו. השופט ג'מיל נאסר קבע כי המעסיק נהג ברשלנות כיוון שלא הדריך אותו כיצד לעבוד עם חומרים מסוכנים, אך סבר כי יש להטיל 10% מהאשמה על הפועל המנוסה.
הפועל הועסק במשך 5 שנים אצל קבלן זיפות. בשנת 2007 הוא הוצב לזפת את גגות מכללת תל-חי שבגליל. במהלך הליכתו על אחד הגגות, ותוך כדי נשיאת שני דליים של זפת רותחת, נתקלה רגלו במוט ברזל והוא נפל יחד עם הדליים, כשהזפת נשפכה על ידיו וגרמה לו לכוויות קשות. הוא אושפז בבית חולים כחודש ימים, במהלכם עבר השתלת עור, ולאחר שחרורו היה נתון תחת מעקב רפואי ממושך.
האירוע הוכר כתאונת עבודה בביטוח לאומי, וכחמש שנים לאחריו, הגיש העובד תביעת נזיקין כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו – "הפניקס".
העובד טען כי המעסיק צריך לפצות אותו על נזקיו כיוון שהתרשל ולא הדריך אותו כיצד לעבוד בבטחה עם חומרים מסוכנים ובגובה. הוא הפנה לכך שבהתאם לחוק, משעה שמדובר בנזק שנגרם כתוצאה מ"דבר מסוכן" – כמו זפת רותחת – נטל ההוכחה עובר אל המעסיק להוכיח שלא התרשל, אך המעסיק לא עמד בו.
הנתבעים טענו מנגד כי התובע הוא עובד בעל ניסיון רב בתחום הזיפות. לדבריהם, ביום התאונה הוא ביצע עבודה דומה בשני גגות נוספים והיה מודע לתנאי השטח ולקיומם של מוטות הברזל – ולכן היה עליו להיזהר יותר. לאור זאת, יש לייחס לו אשם תורם בשיעור 30% לפחות.
לא שב לעבודה
לאחר בחינת טענות הצדדים וראיותיהם סבר השופט נאסר כי מרב האחריות לתאונה מוטלת על המעסיק "הן לאור הנסיבות של אירוע התאונה שאינן מוכחשות, והן לאור כך שמדובר בדבר מסוכן כמשמעותו בפקודת הנזיקין כאשר לגביו לא באו ראיות מצד הנתבעת שיש בהן כדי להסיר את האחריות הנזיקית מעל שכמה".
יחד עם זאת, השופט הבהיר כי לנוכח העובדה שהתובע אכן מנוסה בעבודות זיפות בגובה ואף העיד בעצמו שהיה מודע לקיומן של מוטות הברזל, השופט הטיל עליו אשם תורם של 10% לתאונה.
מכאן פנה השופט לבחון את שאלת הנזק. בעניין זה לא מצא השופט לסטות מקביעותיהם של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, שהעריכו את נכותו הקבועה של התובע בשיעור 28%, בשל צלקות והגבלה קלה בתנועת האצבעות.
הנכות התפקודית של העובד הועמדה על 25% בין היתר לנוכח העובדה בעשור שחלף מאז התאונה התובע לא הצליח לשוב לעבודה סדירה.
על בסיס נכויות אלה חושב הנזק של התובע והועמד על 95,850 שקל לאחר ניכוי אשם תורם, וזאת כפיצוי על אובדן יכולת השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועוד. הנתבעים חויבו גם בשכ"ט עו"ד בסך 19,164 שקלים ובהוצאות משפט.
שמות ב"כ הצדדים לא מופיעים בפסק הדין
עו"ד ענת אשכנזי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.