השופט שמואל מנדלבום קיבל לאחרונה ערעור שהגיש בעל נכס בחדרה נגד צו מניעה שניתן נגדו בחודש מאי השנה (2018). צו המניעה הוצא לבקשת הוועדה המקומית חדרה ואסר עליו להמשיך בעבודות השיפוץ במקום לאחר שבית המשפט התרשם שמטרתן לאפשר שימוש בנכס לצרכים מסחריים, האסורים לפי התב״ע. המחוזי קיבל לאחרונה את ערעור הבעלים וקבע שלא הייתה הצדקה להוצאת הצו החריג.
הוועדה המקומית לתכנון חדרה ביקשה בתחילת השנה בקשה ״צו למניעת פעולות״ נגד בעל קרקע חקלאית בעיר. היא טענה שבביקור מפקח מטעמה נמצא כי בנכס בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר בניה, ככל הנראה במטרה להכשירו למגורים או פעילות מסחרית, שימושים אסורים על פי התב״ע. לדבריה, המפקח מצא במקום ״עמדות מחשב ומדפים עם קלסרים״.
בעל הקרקע טען כי השטח משמש למשתלה ולגידול פרחים ועצים באופן התואם את הוראות התכנית החלה. הוא הבהיר כי מדובר במבנה היסטורי שעמד נטוש שנים רבות עד שלאחרונה הוא מצא שוכר מתאים שביקש לשפצו, לגדרו ולבנות לידו חממה קלה.
בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה קיבל את הבקשה לאחר שקבע כי מי ששכר את השטח מהבעלים מתכוון כנראה להפעיל בו משתלה לצרכים מסחריים.
בערעור שהגיש הבעלים על ההחלטה הוא הבהיר שבנכס לא נעשו פעולות הכשרה למגורים או משרד כי אם שיפוץ לצורך שימור ושימוש למטרות חקלאיות. הוא הדגיש שהמחשבים והקלסרים נחוצים לצורך ניהול מלאי, עובדים, תכנוני השקיה וביצוע הזמנות חומרים.
הוועדה מצידה תמכה בהותרת הצו על כנו וציינה כי אמנם כיום יש במקום חממה אך היא הוקמה לאחר ביקור המפקח בניסיון להכשיר בדיעבד את השימוש החורג שלשמו בוצעו עבודות השיפוץ וההכנה – משרד או מגורים.
״הקדמת תרופה למכה״
השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור. הוא הסביר שחוק התכנון והבניה מאפשר הוצאת צו שיפוטי למניעת פעולות הכנה לעבודה אסורה או לשימוש אסור. במסגרת זו, בית המשפט מוסמך לאסור על שימוש בקרקע או להורות על סגירת בניין או מקום לתקופה של עד 90 יום.
השופט הדגיש שהצו נועד למצבים בהם מתבצעות פעולות הכנה שנועדו להכשיר בעתיד פעולות או שימוש המנוגד לדין, במעין ״הקדמת תרופה למכה״. זאת, במטרה להקנות לרשויות כלים להתמודד עם עבירות בנייה בעודן באיבן ולפני שנקבעות עובדות בשטח.
לדבריו, מאחר שמדובר בצו מרחיק לכת שניתן לפני שהתבצעה עבירה, על בית המשפט להשתכנע שאכן נעשו ״מעשי הכנה של ממש״ לקראת ביצוע העבירה.
במקרה זה לדברי השופט הוועדה לא הניחה בסיס עובדתי או משפטי כלשהו לחשש שמא לא ניתן יהיה לטפל בעבירות באמצעות הגשת כתבי אישום. ״לא נראה כי מתקיים חשש שמא יהיה קושי למנוע בעתיד שימוש בנכס כמשרד במסגרת הליכים פליליים ״רגילים״ שיינקטו על ידי הוועדה״, כתב.
זאת ועוד לדבריו, אין ראיות מספקות המצביעות על הכנה לפעילות מסחרית אסורה בנכס. לכל היותר הוועדה הצביעה על כך שבמתחם המשתלה הוקם גם משרד אך לא הובאה ראיה של ממש ששוללת את טענת הבעלים שתכלית המשרד היא לשרת את פעילותה החקלאית של המשתלה.
הוועדה חויבה בהוצאות של 10,000 שקל.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יעל אברהמי צאיג עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל