לבית משפט השלום בחיפה הוגשה לאחרונה תביעה של רשת "זול סטוק" נגד הזכיין המפעיל את החנות שלה בקצרין, בטענה כי האחרון הפר את הסכם הזכיינות עמה. לדברי הרשת הזכיין הודיע לה באופן חד צדדי על סיום הזיכיון והחל להפעיל את החנות בקונספט זהה לחלוטין מבלי לשלם לה את דמי הזכיינות. בשל מעשיו אלו עתרה הרשת לפיצוי בסך 1,987,840 שקל.

הצדדים חתמו על הסכם הזיכיון בשלהי 2016 במסגרתו התחייב הזכיין להעביר לרשת 3% מגובה המחזור החודשי של החנות. בנוסף ההסכם כלל התחייבות מצד הזכיין להשתמש בחנות רק לצורך הזיכיון, כאשר כל שימוש אחר נאסר. ההסכם אף כלל סעיפים בעניין איסור תחרות ושמירת סודיות.

עו"ד איתי הפלר, שמייצג את הרשת, נימק בכתב התביעה כי הזכיין פעל באופן חד צדדי וחסר תום לב על מנת להביא לסיום הזיכיון. כך, הוא השחית את השלט של החנות הנושא את שם הרשת, ואף התנתק ממערך הקופות שלה. זאת, כאמור, תוך הפעלת חנות הזהה בדיוק לזו שהפעיל בשנים האחרונות.

לדברי התובעת היא לימדה את הזכיין את רזי המקצוע ורק בזכותה הוא הגיע לרווחה כלכלית. לפני הזכיינות, נטען, הנתבע הפעיל במקום טמבוריה כושלת.

לטענת הרשת, המחזור השנתי של החנות עומד על 3 מיליון שקל כשהרווח עומד על חצי מיליון. כעת, לאחר שלמד ממנה וחווה הצלחה כלכלית החליט הזכיין להפר את הסכם הזכיינות בבחינת "וישמן ישורון ויבעט".

הולך עם ומרגיש בלי

לדברי "זול סטוק" הנתבע השתמש בסודותיה המסחריים עד לאחרונה. לטענתה, למרות שהרס את השלט שלה והתנתק מקופותיה הוא המשיך להיות חבר בקבוצת הווטסאפ שלה שם נכתבות עשרות הודעות ביום על מבצעים, מחירים, ספקים ועוד.

עוד טענה הרשת כי הנתבע פנה לחברת הקופות שלה ובעזות מצח ביקש ממנה את הקטלוג הרשתי על מנת שיטמיע אותו בקופות החדשות אליהן עבר.

התובעת הדגישה שהזכיין כמובן יכול לסגור את החנות אם הוא רוצה. מה שהוא לא יכול לעשות זה להמשיך ולהפעיל את החנות באותה מתכונת על בסיס הידע שצבר מהתובעת.

לטענת הרשת בעקבות סיום הזכיינות שבע שנים לפני המתוכנן על הנתבע לשלם לה פיצוי בסך 705,600 שקל על אובדן הכנסותיה מהזכיינות. בנוסף עליו לפצותה על אובדן העמלה שהיא גובה מהספקים מהם רוכש הנתבע את הסחורה, בסכום של 282,240 שקל.

עוד טענה הרשת כי הנתבע פגע בשמה הטוב בכך ש"העלים" חנות שלה בעיר מרכזית בצפון מבלי שנתן לה זמן להיערך עם סניף חלופי. לדברי הרשת בכך החזיר לה הנתבע רעה תחת טובה לאחר שבמשך שנות הזכיינות היא נמנעה מלקבל הצעות לפתיחת סניפים נוספים באזור שהיו מתחרים בנתבע ונוגסים ברווחיו. עבור הפגיעה במוניטין עתרה הרשת לפיצוי בסך 800,000 שקל.

בנוסף עתרה הרשת לפיצוי בסך 200,000 שקל בגין הפרת סימן מסחר וגזל סוד מסחרי, ובסך הכל העמידה תביעתה, כאמור, על סכום כולל של 1,987,840 שקל.

מהזכיין נמסר בתגובה:

כתב התביעה טרם נמסר לידי. העובדה כי עוד בטרם כתב התביעה נמסר טרחה זול סטוק לדאוג לפרסומו, מלמדת על מניעיה הזרים. כתב התביעה ופרסומו נועדו לשמש תמרור אזהרה לזכיינים אחרים של הרשת, לבל יפעלו לבטל את הזיכיון, כפי שמתיר להם הדין.

זול סטוק, אשר מודעת היטב לטענותיי, לפיהן היא פועלת בחוסר תום לב ותוך הפרת הסכם הזיכיון סברה כנראה כי תוכל להלך עלי אימים ולשתקני מבחינה כלכלית, ע"י הגשת תביעה פנטסטית.

לצערי, לאחר שרציתי להפסיק את  הזיכיון לאור התנהלות זול סטוק, ולאחר כחמש שנות התקשרות, טענה זול סטוק, שחור על גבי לבן, כי אסור לי לבטל את ההסכם.

הצעתי לזול סטוק להיכנס במקומי לשם הפעלת החנות, להתחייב לשלם את דמי השכירות אותם התחייבתי לשלם לבעל הבית ולשלם לי עבור הפעילות. זול סטוק כמובן לא שיתפה פעולה ולא הציעה כל הצעה. היות שהייתי מחויב כלפי בעל הבית להמשיך ולשכור את המקום, התארגנתי כדי להפעיל עסק חדש במקום, תוך הפסקת שימוש כלשהו בסימני הרשת.

כמובן שעם הפסקת פעילותי ברשת החלפתי את השלט של "זול סטוק" בשלט אחר, הן משום שלא רציתי כל קשר לרשת והן על מנת להימנע מפתחון פה. אגב, אני זה שמימנתי את שני השלטים.

זול סטוק למעשה ביקשה לגרום לי שלא לעבוד בשום מקום אחר, באמצעות בריונות, ובכך לאלצני להמשיך ולשמש כזכיין של הרשת. זול סטוק פועלת בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק באופן בוטה.

איני פועל תחת השם "זול סטוק" ולכן איני חייב לרשת שקל אחד.

הטענה, כי התנתקתי מקבוצת הווטסאפ של הרשת לאחר קבלת האזהרה מההוצל"פ היא שקר. התנתקתי מהקבוצה ימים ספורים לאחר עזיבתי את הרשת ומאחר ואין סיבה שאהיה בקבוצה. למותר לציין, כי זול סטוק לא הוציאה אותי מהקבוצה הגם שיכולה הייתה לעשות זאת בקלות רבה. מכל מקום, אין בהימצאות בקבוצה כל יתרון עסקי.

ברור שהתנתקתי מהקופות של הרשת, מאחר ולא הייתי עוד חלק מהרשת.

הטענה להפרת סימן מסחר היא קשקוש. לא הופר סימן מסחר כלשהו של הרשת. אין לי עניין להיות קשור לרשת. נהפוך הוא – הרשת, באמצעות איומים בהליכים משפטיים, ניסתה לאלץ אותי להמשיך ולהיות זכיין שלה, ולעשות שימוש בסימן המסחר שלה, הגם שלא הייתי מעוניין בכך.

כך גם לגבי הטענה לגזל סוד מסחרי. אבהיר, כי לא ידוע לי על סודות מסחריים של זול סטוק, וממילא לא גזלתי סוד כלשהו.

לא אירתע אל מול הניסיונות הנלוזים של זול סטוק למנוע את פרנסתי, ולא אתן שזול סטוק תעשה בי שימוש על מנת להרתיע זכיינים אחרים מלעמוד על זכויותיהם החוקיות.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.