המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו בעלי דירות בבניין בעיר נגד שכן מהקומה העליונה. השכן בנה על הגג שמעל דירתו חדר נוסף עם שירותים ומקלחת וגידר חלק מהגג. בהליך התברר שלא היו לו הסכמות בהיקף הדרוש. המפקחת קבעה שהנימוק שהציגו השכנים שלפיו הבנייה תסכל תמ״א 38 בבניין הגיוני והורתה לשכן להרוס את המבנה.
התובעים, בעליהן של 8 דירות בבניין סיפרו כי לפני כשלוש שנים ביצע הנתבע שיפוצים בדירתו שבמסגרתם בנה חדר נוסף על הגג, כולל שירותים ומקלחת, וגם גידר חלק מהגג באופן שאינו מאפשר להם את השימוש בו. הם ציינו כי הגג מהווה רכוש משותף והם מתנגדים לסיפוח שביצע הנתבע.
לדבריהם, הבנייה על הגג פוגעת באפשרות שלהם לקדם פרויקט מכוח תמ״א 38 לצורך חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה בהיותו מבנה ישן בן כ-70 שנים.
הם ציינו כי אמנם הנתבע קיבל היתר בנייה אך בפועל, לנתבע לא היה את שיעור ההסכמות הנדרש. חלק מבעלי הדירות שנתנו הסכמתם לבנייה הבינו כי הוא מתכנן לבנות מרפסות בלבד. בנוסף, הנתבע הגיש לוועדה המקומית רשימת מנופחת שכוללת חתימות של בעלי דירות שיש ברשותם נכס אחד משותף וכן חתימה של בעל דירה שחזר בו בטרם התקבל ההיתר.
הנתבע טען כי מכיוון שעבודות הבנייה הסתיימו מדובר ב״מעשה עשוי״ ואין דרך חזרה.
בנוסף הוא הצהיר כי אם שתאושר תכנית לחיזוק המבנה לפי תמ״א 38 הוא יהרוס את המבנה.
לשיטתו, התובעים אינם יכולים לחזור בהם מהסכמתם שעה שהוא הסתמך על ההסכמות ושינה את מצבו לרעה וההליך המשפטי ננקט לראשונה לאחר שהוא סיים את בניית השלד.
יבריח יזמים
אך המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה יעל ליבוביץ קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי החוק מאפשר להרחיב דירה על חשבון הרכוש המשותף בהסכמת מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות. על ההסכמות להיות מפורשות וחד משמעיות.
בבניין קיימות 21 דירות ולצורך הבנייה נדרש הנתבע לקבל הסכמות מבעלי 16 דירות.
מהעדויות עלה כי לא התקבלה הסכמה כדין מבעלי 7 דירות. בנוסף, חלק מבעלי הדירות שחתמו לנתבע הבינו שבכוונתו לבנות מרפסות ולא ידעו שבכוונתו לבנות בנוסף בנייה על הגג. בנסיבות אלה, אין לנתבע את ההסכמות בשיעור הנדרש.
עוד כתבה המפקחת כי בהתחשב בכך שלנתבע מלכתחילה לא עמדה הסכמה בשיעור הדרוש, התנגדות התובעים בגין רצונם לשמור לעצמם את האפשרות לקדם פרויקט תמ״א 38 בבניין היא לגיטימית, ואין משמעות להתחייבות הנתבע להרוס את הבנייה.
היא הסבירה כי בנייה על הגג על אף התחייבות הנתבע להרוס אותה עלולה להבריח קבלנים או יזמים פוטנציאלים מלנסות לקדם תכנית כזו. לדבריה, לא הוכח שהתנגדות התובעים סתמית, נובעת מגזענות או משיקולים זרים אחרים והיא אינה נגועה בחוסר תום לב.
בנסיבות אלה הורתה המפקחת לנתבע להרוס את החדר והגדר שהקים בגג.
הנתבע חויב בהוצאות בסך 9,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 8/156/2019
ב״כ התובעים: עו״ד בן דור סמדר
ב״כ הנתבע: עו״ד גרייב כמיל
עו"ד אסף לאור עוסק/ת ב- תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל