בית משפט השלום ברמלה חייב לאחרונה את עיריית לוד לפצות הולכת רגל שנפלה לאחר שנתקלה במוטות ברזל שבלטו מן המדרכה, שברה את ידיה ונותרה עם נכות. העירייה הכחישה את התאונה ואת אחריותה, אך השופט דב גוטליב קבע שהתובעת הוכיחה קיומו של מפגע של ממש שיצר סיכון לכל משתמשי המדרכה וגרם לנפילתה.
התובעת, היום בת 71, נחבלה בשנת 2018 בזמן שהלכה על מדרכה בעיר לוד ונתקלה במוטות ברזל שבלטו מהקרקע. בתביעה שהגישה נגד עיריית לוד, באמצעות עו"ד ילנה גומלסקי, היא טענה שבעקבות הנפילה נגרמו לה שברים בשתי כפות הידיים. כמו כן היא צרפה חוות דעת של אורתופד מומחה שקבע כי התאונה הותירה אותה עם נכות בשיעור של 14.5%.
העירייה מצידה הכחישה את נסיבות האירוע והתרחשותו, והתנערה מאחריות למפגע. היא הגישה חוות דעת אורתופדית נגדית, לפיה לא נגרמה לתובעת נכות.
בהמשך, הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה שלפיה התובעת סובלת מנכות רפואית בשיעור של 9.5%.
התנהלות מקוממת
השופט גוטליב קיבל את התביעה והטיל על העירייה את האחריות לנזק של התובעת. הוא מצא את עדותה של התובעת אמינה וציין שתיעוד רפואי מיום התאונה, בו נכתב שנחבלה בזמן הליכה, תומך בגרסתה.
חיזוק נוסף לגרסת התובעת מצא השופט בעדות של בעלה שנמצאה הגיונית ולא נסתרה. כמו כן, דו"ח מטעם העירייה שנעשה לאחר שהתובעת דיווחה על האירוע, סיפק תמיכה משמעותית נוספת בתביעתה.
בעניין זה העביר השופט ביקורת קשה על התנהלות העירייה, שהציגה דו"ח מוקד עירוני מהחודש בו ארעה התאונה, לפיו לא קיימים דיווחים על המפגע. התובעת זימנה לעדות עובדת של העירייה שאישרה כי התובעת מסרה דיווח על התאונה ואף צירפה תמונות, אך הדיווח לא הופיע בדו"ח המוקד העירוני.
חמור מכך, התברר כי לאחר שהתובעת דיווחה על התאונה נשלח למקום פקח מטעם העירייה, והוא אישר באופן ברור שמצא ברזלים מקובעים במדרכה. למרות זאת, לתובעת נשלח מכתב, לפיו אין לעירייה כל קשר לאירוע הנטען.
השופט ציין שמדובר בהתנהלות מקוממת ולא כך מצופה מעירייה, שאמונה על תיקון ליקויים ומפגעים, לנהוג בתושב שפונה אליה בעניין שכזה.
הוא הוסיף כי מעיון בתמונות שצירפה התובעת עולה שמדובר במפגע מסוכן, שמי שנתקל בו עלול להיפצע, ולתובעת אין אשם תורם כיוון שקשה להבחין במפגע – במיוחד לאדם מבוגר.
עוד נקבע שהעירייה לא הצליחה להוכיח שלא ידעה על קיומו של המפגע עוד לפני התרחשות האירוע.
לבסוף הסביר השופט שככלל, על עיריות חלה האחריות לשמור על תקינות הרחובות והמדרכות שבשטחן. במקרה זה מדובר במפגע של ממש שהיה על העירייה לתקן, והיעדר התייחסות למפגע ותיקונו מחייב הטלת אחריות עליה.
הוא העמיד את נכותה התפקודית של התובעת בשיעור 9.5% כמו הנכות הרפואית.
בסך הכל, בגין הפסדי שכר, נזק לא ממוני, עזרה לצד ג' והוצאות חויבה העירייה לפצות את התובעת בסכום של 73,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מהסכום שנפסק.
לקריאת פסק הדין בתיק 48948-04-19
ב"כ התובעת: עו"ד ילנה גומלסקי מקובלנקו - זרנופולסקי, משרד עורכי דין ונוטריון
ב"כ העירייה: אורית בר-גיל, עו"ד נזיקין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל