השופט גיא שני קיבל לאחרונה ערעור של נגד בחיל האוויר על החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון שלא להכיר בו כנכה צה״ל. הנגד חלה בסוכרת נעורים וטען שהמחלה פרצה בגלל הלחץ והעומס שחווה בתפקידו כמנהל אירועים. בפסק הדין הובהר כי גם מי שאינו לוחם יכול לחוות לחץ נפשי חריג.

המערער, יליד 1978, סיפר שהתגייס לצה״ל ב-1996. במהלך שירות החובה שירת כנהג ואז המשיך לשירות קבע כנגד. ב-2001 מונה למנהל מחלקת האירועים של חיל האוויר.

לדבריו, הוא היה אחראי להכנת כל האירועים לכל מחלקות הבסיס והעבודה הייתה תחת לחץ, סביב השעון, בשעות לא שגרתיות ובכוח אדם חסר. 

ב-2007 הוא ביקש לעבור תפקיד בגלל העומס הרב. בתחילת 2008 נמסר לו כי יוחלף על ידי נגד אחר והוא יצא לקורס אומנות הבישול. כששב לבסיס במרץ התבשר כי עליו לחזור לתפקיד מנהל האירועים כי המחליף שלו אינו מתאים. חג הפסח עמד בפתח והוא נדרש לתת מענה לאירועים חשובים שונים כמו הרמת כוסית, החלפת פיקוד וחניכת מבנים.

באפריל 2008, עשרה ימים אחרי חג הפסח, הוא פנה לרופא והתלונן על צימאון והשתנה מרובה. ערכי הסוכר בדמו נמצאו גבוהים ותהליך האבחון הצביע על כך שהוא חלה בסוכרת נעורים.

לטענת הנגד, תנאי השירות הובילו לפרוץ המחלה. הוא פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו לפי חוק הנכים אך נדחה ולכן הגיש את הערעור.

קצין התגמולים טען מנגד שהאכזבה ועומס העבודה שחש המערער אינם מבססים קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לבין השירות.

דחק נפשי יוצא דופן

השופט גיא שני מבית משפט השלום בראשון לציון הבהיר כי גם הפסיקה וגם מומחי הרפואי קובעים שכאשר מדובר בדחק נפשי יוצא דופן וחריג יש להכיר בו כ׳טריגר׳ להופעת המחלה.

השופט ציין שהוכח כי המערער שימש במשך תשע שנים בתפקיד הכרוך באחריות רבה ובעומס, ובשלב מסוים ביקש לסיים את שירותו בתפקיד משום שגזל המון שגזל המון כוחות ופגע במסגרת המשפחתית.

לדבריו, אמנם, לעיתים קל יותר להגיע למסקנה בדבר קיומו של דחק חריג כאשר מדובר באירוע הקשור לפעילות קרבית. עם זאת, גם מי שאינו לוחם עלול לחוות דחק, ואף דחק חריג ויוצא דופן. ״לא מופרך להניח כי ההודעה לנגד על חזרה לתפקיד לאחר סיום קורס הטבחות בניגוד להבטחה הקודמת גרמה לו ל״מפח נפש״ או לתחושה של לחץ ממשי עקב הידיעה על הקושי שצפוי לו ושממנו סבר שכבר נחלץ״. מדובר בנסיבות שיש בהן פוטנציאל לגרום לדחק של ממש.

עו
עו"ד תמר סיון | צילום: חן מיכאל, צילום ביתי

שנית, סמיכות הזמנים מרשימה. ״המערער סיים את הקורס, שב לבסיס, שמע מה ששמע, ולאחר כחודש ומחצה פנה לטיפול רפואי״ ונכנס לשלב הקליני של מחלת הסוכרת.

עוד נכתב בפסק הדין כי הנתונים מראים שהסוכרת אצל המערער התפרצה בבת אחת ולא באופן הדרגתי, כפי שטען הנתבע. מצב זה מצביע על גורם דחק שהביא לעלייה חדה במת הסוכר בפרק זמן קצר.

״לא מדובר כאן על חייל שהתאכזב מכך שלא הוגשמו רצונותיו ושאיפותיו המקצועיים. מדובר במצב שבו המערער נדרש בשל אילוצי המערכת לשוב במפתיע לתפקיד שאותו ביקש לעזוב״, סיכם. 

בנסיבות אלה קיבל השופט את הערעור. 

קצין התגמולים חויב בשכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל ובהוצאות.

שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד תמר סיון עוסק/ת ב- דיני צבא ובטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל