בעשור האחרון גדל מספר התביעות על רשלנות הרפואית בישראל ב–30 אחוז, וסכומי הפיצויים הוכפלו.
טעות באבחון, טיפול לא מתאים או בחירת פרוצדורה רפואית מבלי ליידע את החולה על זכותו לבחור בהליך חלופי, הם רק חלק מהמקרים שיכולים לזכות את הנפגע בפיצוי.
חשוב לדעת שלמרות חוק ההתיישנות שמגביל את האפשרות לתבוע ל-7 שנים, בתביעות רשלנות פעמים רבות תקופות ההתיישנות הן שונות. למשל, קטינים יוכלו לתבוע עד גיל 25, ואחרים בנסיבות מסוימות, מיום שנודע להם על עילת התביעה ולא מיום הווצרה.
כך לאחרונה פורסם שאישה כבת 30 תקבל פיצוי על צלקת שנגרמה לה בלידתה.
אז מה ההבדל בין טעות לרשלנות? מתי אפשר לתבוע?
עו"ד רשאד סלים, בעל משרד עורכי דין לרשלנות רפואית, השיב לשאלות הגולשים:
איילת שאלה: אבי נפטר בגלל רשלנות. המשפחה יכולה לתבוע את בית החולים?
זכות התביעה שהיתה לניזוק, במקרה הזה אביך המנוח, עוברת לעיזבונו. העיזבון בא בנעלי המנוח. לצורך זה תצטרכו להוציא צו ירושה, לאסוף חומר, להצטייד בחוות דעת ולהגיש תביעה.
אפשר להגיש תביעה בשני 'כובעים', כיורשי העיזבון, וכן תביעת תלויים – כלומר, האישה או הילדים שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח, יכולים לתבוע גם הם על אובדן הזכויות שאבדו להם בהיותם תלויים.
מיכל שאלה: בעקבות אבחון של בית חולים שמסרב לאבחן אוטיזם, הפנו את הבן שלנו דרך ועדת השמה לגן שלא מתאים לו. היום הוא מאובחן עם אוטיזם, אבל במשך שנתיים הוא קיבל טיפול לא מתאים ולא התקדם. אפשר לתבוע?
העובדה שהאבחון התעכב במשך שנתיים אינה כשלעצמה עילה לתובענה. אין בפניי מספיק נתונים להכריע בשאלה, וכמובן שצריך לבחון אותה לגופה. שאלה אחרת ונוספת שצריך לשאול היא אם הנזק שנוצר מקים כדאיות כלכלית לתבוע, אך אין לי מספיק מידע כדי לענות על כך.
אלינור שאלה: אפשר לתבוע על רשלנות חמורה של הצוות הרפואי בטיפול אם רק במזל לא נשאר נזק לטווח הרחוק?
נזק לטווח הרחוק אינו הכרח, אבל נזק כן. נזק לטווח קצר הוא גם בר תביעה, אבל כדי לתבוע בעילת רשלנות אנחנו חייבים נזק, שהוא אחד מיסודות עילת הרשלנות. היסודות הן מעשה או מחדל שאינו סביר שגרם מבחינת קשר סיבתי לנזק. תביעה נזיקית מטרתה להשיב מצב לקדמותו מבחינה כספית. אם לא נגרם נזק לא תוכלי לתבוע בעילת רשלנות, אך ייתכן שכן תוכלי לתבוע בעילה אחרת כגון הסכמה שלא מדעת או פגיעה באוטונומיה.
אנונימית שאלה: עשיתי הגדלת חזה אצל פרופסור ידוע. התוצאה יצאה לא טוב וקיים הבדל בגודל של השדיים. הרופא הסכים לבצע ניתוח חוזר אבל מאז הוא מתנער מאחריות ואומר שיש תור לניתוח רק עוד שנה וחצי. מותר לו למשוך אותי ככה?
אני חושב שהוא יורה לעצמו ברגל. אם קיבלת תוצאה לא טובה, ואנחנו מדברים על ניתוח וולונטרי שאינו מציל חיים, שקיווית לקבל בו תוצאה טובה, אז הייתי מצפה מהרופא שירוץ לתקן. אם הוא מושך אותך שנה וחצי הוא בעצם יוצר גם נזק נפשי, כי במקום שתסבלי את התוצאה הזו למשך חודש בלבד את תסבלי אותה שנה וחצי. במקרה הזה הייתי מייעץ לך לפנות גם לטיפול פסיכולוגי. תשתפי את הפסיכולוג במה שעובר עלייך כדי שתבני את הנזק לעתיד.
אמיר שאל: עשיתי בדיקה אצל רופא שיניים שאמר שהכל תקין. חצי שנה אחרי זה התגלתה לי עששת חמורה באחת השיניים שמצריכה טיפול שורש. הרופא השני שהייתי אצלו אמר שמצב כזה לא מתפתח כל כך מהר ושרואים את העששת גם בצילום שהרופא הראשון עשה לי. זו רשלנות?
אם הרופא השני רואה את זה בצילום ואומר לך שבאמת רואים את זה, אז חזקה על הרופא הראשון שהוא באמת צריך היה לראות את זה. לכן אני נוטה לחשוב שהייתה כאן רשלנות. יחד עם זאת, שאלה אחרת היא מה הנזק שנוצר עקב האיחור. אם זה מסתכם בטיפול פשוט אז ספק אם כדאי לך להיכנס להליך המשפטי.
נועה שאלה: אני עושה הסרת שיער בלייזר. בטיפול האחרון השתמשו בעוצמה חזקה מדי במכשיר ונשארו לי כוויות חמורות שנראות כמו צלקות. יש על מה לתבוע?
תלוי בצלקות ובחומרת הפגיעה. עקרונית זה טיפול קוסמטי שאמור לשפר מצב וצורה ולא לפגוע בך. אני נוטה לחשוב בהחלט כי יש מקום לתביעה. כמה לתבוע? זו שאלה אחרת. ייתכן שבעוד שנה הצלקות ישארו כך או ישתפרו. אני ממליץ לתעד בתמונות, ולשתף פסיכולוג בחוויה שעוברת עלייך. בנוסף, בזהירות הראויה אני ממליץ לך כבר לפנות לעו"ד ולמכון בדרישה לפיצוי, כי כוויות ופגיעות מסוג זה בדרך כלל משתפרות עם הזמן, ומה שהיום נראה כטראומתי במיוחד, ייתכן שבעוד תקופה יחלוף ולא ישאיר סימנים.
איתי שאל: עברתי ניתוח פשוט ונדבקתי בחיידק. אני צריך להוכיח רשלנות של הצוות או שמספיק שזה קרה בבית החולים?
לא, זה לא מספיק שהאירוע קרה בבית החולים. בוודאי לא בעקבות ניתוח אינווסיבי (חודרני). ניתוחים ופעולות חודרניות למיניהם חושפים את המטופל גם לחיידקים ולזיהומים כאלה ואחרים. צריך במקרה לבדוק באמת מה היה ומתי נדבקת בחיידק ומתי הוא צמח במשטחים. יש מקרים שבהם החיידק צמח לאחר עשרה ימים והיו אחרים שנדבקו מהחיידק ואז כן ניתן להוכיח זאת ולתבוע. המקרה הזה הוא לא חד משמעי וברור.
אני רק אציין שהיה לי מקרה של מישהי שנדבקה בחיידק בגיל 3 חודשים והוכחנו שהחיידק מצח במשטחים לאחר כשבוע ימים. במקרה הזה החזקה הזיהומית הייתה שהחיידק צמח בכותלי בית החולים, והיא זכתה בפיצוי כשהייתה בת 30.
אסתי שאלה: כשהייתי בת 13 עקרו לי בטעות שן בצד הלא נכון של הפה. היום אני בת 22, יש עילת תביעה?
הרשלנות במקרה הזה היא לכאורה יותר ממוגזמת. עקרו לך שן בצד הלא נכון, על פניו זה כן רשלנות. מה הנזק את כמובן חווית חוויה לא נעימה וזה מצדיק פיצוי. שאלה אחרת שעולה משאלת היא עד מתי ניתן לתבוע. חלפו כ-10 שנים מאז המקרה. במקרים רגילים תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, אבל במקרה שלך מאחר והייתה קטינה, מניין תקופת ההתיישנות נמנה מגיל 18, מה שאומר שאת בהחלט יכולה לתבוע עד גיל 25, ויש לך עילת תביעה.
אלעד שאל: אורטופד אמר שאין טיפול קונבנציונלי לכאבי הצוואר שלי ושלח אותי לכירופרקט (שאינו רופא). עשיתי טיפול אחד והכאבים החמירו פי כמה. אפשר לתבוע על רשלנות?
כירופרקט הוא גורם טיפולי מוכר ומוגדר אפילו לפי חוק זכויות החולה. אין שום איסור להפנות לכירופרקט ככל הידוע לי, ועל כן עצם ההפניה לכירופרקט אין בעיה, לטעמי רשלנות רפואית. אבל שאלה אחרת היא אם הכירופרקט טעה. עכשיו, העובדה שמצבך הוחמר או לא הוטב, אין בה בהכרח כשלעצמה עילת תביעה. לא כל טעות או תוצאה בלתי רצויה מצמיחה בהכרח עילת תביעה ומצטיירת או נחשבת כרשלנות.
מתן שאל: אני בן 16 עם שיתוק מוחין. אני רוצה לתבוע על רשלנות בלידה אבל אין להורים שלי את כל התיעוד. בית חולים חייב לשמור את המידע?
בוודאי שכן. אתה יכול לתבוע עד גיל 25 ואנחנו מדברים על רשלנות בלידה. לתשומת לבך, אם הרשלנות היא בתקופה שקדמה ללידה, סביר שתביעתך התיישנה לאור השינויים שמאז "הלכת המר" ששינתה את "הלכת זייצוב" שהיתה קיימת קודם לכן. אז אם המעשה שבגינו אתה רוצה לתבוע הוא עצם הלידה – תוכל לעשות זאת עד גיל 25. אם המעשה מתייחס לתקופה שקדמה ללידה, תקופת ההיריון, לצערי יש סיכוי, אבל תבדוק זאת ותתייעץ, כי תביעה זו התיישנה לנוכח השינויים בהלכות.
לירז שאלה: אני נכה 100% והגשתי תביעה נגד בית החולים. הגימלה שאני מקבלת מביטוח לאומי משפיעה על הפיצוי שאקבל בתביעה?
את שואלת בעצם על יחסי הגומלין בין הזכויות שאנחנו מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, לבין הפיצוי שאנחנו עתידים או צפויים לקבל מהתביעה שאנחנו מנהלים. שאלתך היא לא ברשלנות רפואית אלא על נזקי גוף בכלל. התשובה היא בהחלט כן. יחסי הגומלין בין תגמולי מל"ל לבין הפיצוי שייוותר מוכרים ודי סבוכים.
מה שאתה מקבלת מביטוח לאומי נחשב כהטבת נזק. הפיצוי שאת תקבלי הוא הנזק בניכוי הטבת הנזק. אז אם מה הקצבה שאת מקבלת היא בעקבות מעשה העוולה, בוודאי שהיא תנוכה מסכום הפיצוי. אם קיבלת את הקצבה גם קודם, בלי קשר למעשה העוולה, זה ישליך את היכולת שלך להשתכר. מי שקיבל נכות כללית קודם לכן, ייתכן שלא יוכל לטעון לאובדן השתכרות בעתיד כי הוא לא עובד. אז התשובה היא כן, זה משפיע על היקף הפיצוי.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל