בית משפט השלום בירושלים חייב את העירייה לשלם כ-600 אלף שקל על תאונת עבודה שאירעה ב-2009, כשתושב העיר, אז בן 53, שבר את הקרסול בגלל בור במדרכה שהסתתרה בו שארית של תמרור. כ-130 אלף שקל מהסכום ישולמו לנפגע נוכח רשלנות העירייה שלא דאגה לסילוק המפגע והיתרה תועבר לביטוח הלאומי כהחזר על התגמולים ששילם וישלם לתובע שנשאר עם נכות קבועה.

לפי גרסתו של הנפגע בתביעה שהגיש כמעט 7 שנים אחרי התאונה, הוא צעד ביוני 2009 ברחוב הסדנא בירושלים לכיוון הרכב שלו אחרי שסיים פגישת עבודה, ונתקל בבור שהיה מכוסה בעלים והציץ ממנו גוף מתכתי שנראה כמו שארית תמרור.

כתוצאה מהתאונה אובחן אצלו שבר בקרסול והוא עבר ניתוח ונזקק לקביים וטיפולי פיזיותרפיה. ביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם לו תגמולים על בסיס 42% נכות, הצטרף לתביעתו ודרש מהעירייה החזרים.

העירייה כפרה בנסיבות התאונה ובכך שהיה מפגע במקום וטענה לשיהוי בהגשת התביעה שלא אפשר לה לברר את נסיבות המקרה. היא הוסיפה וטענה כי בגרסאות הראשונות של התובע בפני הביטוח הלאומי והרופאים הוא לא הזכיר קיומו של גוף ברזל בבור.

מפגע חמור

אבל השופטת קרן מילר קיבל את גרסת התובע לתאונה שגובתה בתמונות ונתמכה בתיעוד הרפואי ובהודעה לביטוח לאומי. השופטת ציינה כי גם אם התובע לא הזכיר את קיומו של גוף המתכת הוא עדיין חזר על אותה גרסה שלפיה נפגע כשנתקל בבור במדרכה.

השופטת הבהירה גם ללא קיומו של גוף מתכת מדובר במפגע של בור במדרכה – ולכן הסוגיה הזו לא משנה לצורך קביעת האחריות. השופטת הוסיפה עוד כי אף שהתובע הגיש את התביעה בשלב מאוחר לא ברור מדוע העירייה לא שומרת במערכת הממוחשבת תיעוד לגבי תחזוקת הרחוב לפחות למשך 7 שנים.

בסיכום נקודה זו השופטת קבעה כי מהתמונות שהוצגו בפניה נראה מפגע חמור ומסוכן של מדרכה שקועה ושבורה שבתוכה גוף ברזל נמוך, שמעיד כי העירייה התרשלה בתחזוקה. עם זאת, היא ייחסה לתובע אשם תורם של 20% כיוון שהעיד כי הלך בזמן שדיבר בטלפון ולא שם לב למתרחש סביבו.

באשר לנזק, השופטת העמידה את הנכות התפקודית של התובע – שעד לתאונה עבד כמנהל עבודה בתחום הבנייה וכיום סובל ממגבלות תנועה שמקשות עליו ללכת – על 23%.

עו"ד זיו קורן (צילום: ליאור כפיר)
עו"ד זיו קורן | צילום: ליאור כפיר

סכום הפיצויים לאחר הפחתת האשם התורם בגין הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות הוערך ב-423,200 שקלים.

מדובר בסכום שכמעט נבלע כמעט כולו בתגמולי הביטוח הלאומי שקיבל התובעת, ולכן בהתאם לחוק קבעה השופטת כי העירייה תשלם לתובע 25% מהסכום.

בהתאם לכך התובע זכה בפיצויים של 105,800 שקלים ובנוסף ישולמו לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-25,000 שקלים. בנוסף, חויבה העירייה להחזיר לביטוח לאומי תגמולים בסכום של 317,400 שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחה של כ-75,000 שקלים.

ב"כ התובע: עו"ד אסף שפירא

ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד הדס ברקוביץ ועו"ד לינוי רחימי

ב"כ הנתבעת: עורכי דין נזיקין עמיחי טרוזמן וביאטה חודיאק

עו"ד זיו קורן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל