שופטת בית משפט השלום בקריות, אלואז זערורה-עבדאלחלים פסקה לאחרונה פיצויים לאישה שהותקפה על ידי כלב פיטבול ונותרה עם נכות פיזית וטראומה נפשית. התובעת טענה כי תיאמה עם בעלת הכלב ביקור בביתה, וכאשר נכנסה לשם הותקפה על ידי הכלב שתפס אותה בקרקפת ולא שחרר במשך דקות ארוכות. הנתבעת הכחישה את הנסיבות, כשלטענתה התובעת התפרצה לביתה בהפתעה והכלב חש מאוים, אך גרסתה נדחתה. בהתאם לפקודת הנזיקין שמטילה אחריות קפידה על בעלים של כלב, הנתבעת חויבה לפצות מבלי שהוכח שהתרשלה.
התובעת (46) הייתה בעלת סטודיו לאימון אירובי, עיצוב גוף, בלט וזומבה. בנוסף, היא עבדה בבקרים כעוזרת גננת שכירה במשפחתון שהנתבעת מפעילה בביתה. במסגרת זו, התובעת נהגה לקנות עבור המשפחתון ירקות להכנת אוכל לילדים ולהביאם בבוקר עם הגעתה לעבודה.
בביתה של בעלת המשפחתון יש כלב פיטבול שבשעות היום מוחזק מאחורי גדר בחצר ובשעות הערב היא נוהגת להכניסו לביתה.
בתביעה שהגישה התובעת בינואר 2018 היא סיפרה כי שנה קודם לכן, הגיעה בשעות הערב לביתה של הנתבעת כדי להביא לה את הירקות שקנתה. לדבריה, היא תיאמה את ההגעה מראש. בגלל שהיא מפחדת מכלבים, והנתבעת ידעה זאת, הן נפגשו בחצר הבית והנתבעת ליוותה אותה פנימה.
אלא שלדברי התובעת, עם כניסתה אל הבית היא הותקפה על ידי הכלב שתפס בראשה וטילטל אותה במשך כ-10 דקות עד ששיחרר. כתוצאה מכך נגרם לה חתך בקרקפת והיא נותרה עם נכות פיזית וטראומה נפשית.
הנתבעת טענה מנגד כי התובעת הגיעה לביתה ללא תיאום ונכנסה אליו במפתיע, אף שידעה כי בשעות אלה הכלב משוחרר ברחבי הבית. לגרסתה, הכלב לא נשך את הנתבעת אלא משך בשיערה בתגובה לכך שהתגרתה בו תוך שהניפה את השיער, והכלב חש מאוים מכך שחדרו לו לטריטוריה באופן מפתיע ומאיים.
מטעם בית המשפט מונו מומחים רפואיים שקבעו כי לתובעת נותרה נכות אורתופדית בשיעור 5% ונכות נפשית בשיעור 7.5%.
כלב גדול ומסוכן
השופטת זערורה-עבדאלחלים קיבלה את התביעה והטילה את האחריות על התובעת. היא הסבירה שפקודת הנזיקין מטילה על בעלים של כלב אחריות קפידה לנזקים שהכלב גרם לאדם אחר, ללא קשר לשאלה האם הייתה התרשלות מצדם. זאת, אלא אם הניזוק התגרה בכלב, תקף אותו או את בעליו או השיג גבול.
במקרה זה העדיפה השופטת את גרסת התובעת שנמצאה יותר אמינה ומשכנעת. השופטת ציינה שאומנם במסמך שהוצג של משרד הבריאות נכתב כי התובעת רצתה לשחק עם הכלב והוא תקף אותה לאחר שנפלה על הרצפה, אך הדברים לא מהווים כרסום בגרסת התובעת.
באותו מסמך גם נכתב שמדובר ב"נשיכה חמורה בראש", ציינה השופטת, בניגוד לטענת הנתבעת שהכלב רק משך בשערה של התובעת. כמו כן נקבע כי הנתבעת הציגה מספר גרסאות שאינן אמינות והגיוניות ושלא נתמכו בראיות.
עם זאת, השופטת קבעה כי לתובעת - שהעידה כי ידעה שיש בבית כלב גדול ומסוכן - אשם תורם בשיעור 10%.
בניכוי האשם התורם נפסק לתובעת פיצוי בסכום של 185,000 שקל בגין הפסד שכר בעבר ועתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעה וכאב וסבל.
בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לה שכ"ט עו"ד בסך 43,000 שקל והוצאות משפט.
שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד שי טביב עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.