בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה דיירת בשנות השישים לחייה נגד ועד הבית בבניין בו היא גרה. לטענתה, היא עלתה על סולם המוביל לגג לצורך בדיקת דוד השמש מאחר ולא היו לה מים חמים, הסולם החליק והיא נותרה תלויה על פיר הגג עד שאפסו כוחותיה והיא מעדה עליו. השופטת מיכל הירשפלד קבעה שוועד הבית התרשל וכי עליו לשאת במרבית נזקי האישה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרה התובעת, מורה במקצועה, כי במהלך אפריל 2017 הגיעה לדירתה אחרי שסיימה לעבוד ומצאה שאין מים חמים בברזים. לכן, היא החליטה לעלות לגג כדי לבדוק אם דוד השמש שלה תקין. לצורך כך היא השתמשה בסולם רעוע וישן השייך לוועד הבית.
לטענת הדיירת בהגיעה לחלק העליון של הסולם, לאחר שכבר פתחה את דלת פיר הגג, הסולם החליק והיא נותרה תלויה במשך מספר שניות בין שמים וארץ, עד שנפלה בעוצמה על הסולם. לאחר הנפילה פונתה האישה באמבולנס לבית החולים "שערי צדק" שם אובחן אצלה שבר בפיקה של ברך ימין. מאוחר יותר היא עברה ניתוח לקיבוע השבר ואושפזה למשך שבועיים.
לטענת התובעת האחריות לתאונה רובצת על ועד הבית, שהינו הבעלים של הסולם המאולתר והלא תקני. הסולם, כך התובעת, מהווה סכנת נפשות של ממש כאשר להחלקתו תרמה העובדה שנאגרו תחתיו מים שמנקה הבניין לא גרף – דבר שמעצים את רשלנות הוועד.
הוועד לעומתה התנער מאחריות תוך שטען כי סביר יותר שהסולם שייך לתובעת. מכל מקום נטען כי הדיירת לא הוכיחה שהסולם אינו עומד בתקן, שהוא החליק, ושהיו תחתיו מים. הוועד גרס כי יש לייחס לדיירת אשם תורם מלא.
מים? תקן? לא רלוונטי
תחילה קבעה השופטת הירשפלד שהיא מאמינה לעדות הדיירת ביחס לנסיבות התאונה, אשר נתמכה במסמכים נוספים כגון טופס דיווח לחברת הביטוח. במסמכים תואר אלמנט ההיתלות של הדיירת בפיר הגג בניסיון להרים את עצמה, עובדה המלמדת על נפילת הסולם כגרסת התביעה.
בתוך כך השופטת אימצה את גרסת התובעת שהסולם שייך לוועד, ושהוא הונח במקומו כארבע שנים לפני התאונה לצורך מתן גישה לגג. השופטת אף מצאה כי לאחר התאונה, אופן הצבת הסולם שונה כך שכיום הוא מקובע והטיפוס עליו בטוח יותר.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהוכחה רשלנות מטעם ועד הבית: "הצבתו של סולם לא מקובע שעלול להחליק כאשר מטפסים עליו, יוצר סיכון לשלומם של המשתמשים בו ואת התממשות הסיכון האמור והתרחשות הנזק היה על הוועד לצפות וממילא למנוע. הוועד הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו".
השופטת ציינה שאמנם הטענות בדבר אי עמידת הסולם בתקן והימצאות מים בתחתית הסולם לא הובררו דיין, אלא שהתממשות הסיכון במקרה זה נוצרה כתוצאה מאי קיבוע הסולם, כך שאין לעניינים אלה רלוונטיות.
לצד זאת קבעה השופטת שיש לייחס לדיירת אשם תורם משמעותי של 35%, שכן היא בעצמה הודתה כי הסולם מהווה סכנת נפשות, אך עדיין בחרה לשים נפשה בכפה ולטפס עליו.
בסופו של יום קבעה השופטת שוועד הבית יפצה את הדיירת ב-218,000 שקל עבור אובדן כושר השתכרות, הפסד שכר לעבר, עזרה, הוצאות רפואיות ונסיעות, וכאב וסבל. בנוסף נפסקו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 61,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי מאור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד נועה גוט ויזנטל
עו"ד שני אדרי עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.