בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתם של בני זוג שרכשו בית בירושלים ומאז חייהם הפכו לסיוט, לאחר שבבית התגלו ליקויים קשים ביותר.

השופטת יסכה רוטנברג ניתחה בפירוט את הנזקים השונים ואת השתלשלות ההליך המשפטי, ובסופו של דבר חייבה את הנתבעים – חברת "משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח" וחברת "נפתלי זקן בע"מ" – לשלם לתובעים פיצויים של כ-590,000 שקל בתוספת 50,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.

בשנת 2010 הצדדים חתמו על הסכם לרכישת קוטג' דו משפחתי בפסגת זאב, תמורת 1.5 מיליון שקל, אליו נכנסו התובעים בסוף 2011. עם כניסתם הם גילו רטיבות ובעיות קשות של איטום נקודות שונות בבית. בהמשך חלק מהליקויים תוקנו, והוחלף קו ביוב.

בשנת 2013 הם הגישו את תבעיתם לפיצויים על נזקים שונים, נגד חברת הבנייה שמכרה אותו, וכן נגד החברה הקבלנית שבנתה אותו.

בהמשך, הבעיות התגברו עד כדי כך שהם נאלצו לעזוב את ביתם, לאחר שמומחה מטעם בית המשפט מצא שהוא אינו ראוי למגורים. מומחה זה ביקר במקום שלוש פעמים במהלך ההליך, והעריך את עלות תיקון הנזקים בשתי חוות דעת, ראשונה לפני הפינוי ושנייה לאחר הפינוי ופירוק התשתיות.

בהתאם לכך הנתבעים פירקו את כל תשתיות הבית, על חשבונם בפיקוח מומחה בית משפט.

בבית המשפט הצדדים נחלקו בנוגע להיקף הליקויים והנזקים בבית, וכן לגבי גובה הנזקים הנוספים וההפסדים הנטענים (למשל עגמת נפש ופיצוי בגין שכירות חלופית).

תמונה קשה מאד

"התמונה המצטיירת מכלל הראיות היא קשה מאוד, לפיה התגלו בבית התובעים ליקויים חמורים וחריגים בהיקפם, כאשר הבעיה העיקרית היא בעיית רטיבות קשה בכל קומות הבית, כה קשה עד שהתובעים נאלצו לפנות ביתם במהלך ההליך", כתבה השופטת רוטנברג.

כך למשל, התובעים טענו כי המומחה מטעם בית המשפט שינה את הערכותיו והפחית את חלק מעלויות הנזקים, בעוד שהנתבעים יצאו נגד פרשנות התובעים וטענו שאין לסטות מהערכות המומחה. בעניין זה השופטת הסכימה עם הנתבעים וציינה כי הערכות המומחה משכנעות בהיותן מבוססות על תימחור מדויק של כל פריט.

לעומת זאת, השופטת קיבלה טענה אחרת של התובעים, ולפיה לסכומים שנקבעו בחוות הדעת יש להוסיף 15% בגין התייקרויות מסוימות, בהתחשב בזמן שחלף במהלך ההליך.

השופטת אף קיבלה את טענת התובעים שיש צורך להחליף את כל הריצוף בבית לפסוק להם פיצוי נוסף על כך, שכן בחוות הדעת לא היתה התייחסות ברורה לעניין.

לאורך פסק דינה השופטת דנה ביסודיות בליקויים השונים שנגרמו לבית, ובסופו של דבר פסקה לזכותם את הפיצוי בסך כ-589,000 שקל בגין עלות ביצוע התיקונים, הוצאות עבור דיור חלופי ומעבר דירה.

מתוך סכום זה נפסקו 70,000 שקל בגין עגמת נפש – סכום גבוה יחסית למקרים מסוג זה. בהקשר זה השופטת ציינה כי לתובעים נגרמה "עגמת נפש עצומה", כאשר יחד עם ששה ילדים קטנים הם נאלצו לחיות תקופה ארוכה בבית רטוב עם עובש ופטריות, ולאחר מכן לעזוב אותו.

בתוך כך נדחתה התביעה לחייב את מנהל החברה הקבלנית באופן אישי, לאחר שהשופטת הבהירה כי לא מצאה הצדקה לבצע "הרמת מסך", שהרי אין טענה כי הנתבע התרשל אישית כלפי התובעים.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד אסף כהן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל