השופטת לימור ביבי דחתה לאחרונה ערעור שהגיש דייר על החלטת המפקחת על המקרקעין לאשר פרויקט תמ״א 38 בבניין בחולון. הדייר טען בין היתר כי הנזק שייגרם לדירתו כתוצאה מהפרויקט גבוה מהנזק שייגרם ליתר הדיירים כך שהוא אמור לקבל תמורה משמעותית יותר או פיצוי של 430,000 שקל. השופטת הבהירה כי אינטרס הדיירים להשיא את רווחיהם בפרויקט אינו התכלית הראשית של התמ״א.
הבניין כולל תשע דירות. ב-2018 חתמו שמונה דיירים עם חברת ״יחד מימוש תמ״א״ על הסכם לביצוע פרויקט תמ״א 38 בבניין. במסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשפץ ותחזק את הבניין מפני רעידות אדמה ואגב כך יורחבו הדירות הקיימות. עוד נקבע כי הפרויקט יכלול תוספת מעלית. בתמורה קיבל היזם את גג הבניין, חלקים מהחצר וזכויות בנייה להקמת 9 דירות חדשות. בנוסף תוכננו מתקני חניה טמונים באזור האחורי של החלקה, אליהם מובילים מכפילי חניה.
אחד הדיירים, בעל דירה עורפית בקומה הראשונה, התנגד לתכנית. הדיירים האחרים הגישו נגדו תביעה בפני המפקחת על המקרקעין על מנת שתאשר את הפרויקט בכל זאת.
הדייר טען בין היתר כי מכפילי החניה המתוכננים יגרמו לפגיעה בנוף הנשקף מחלון דירתו. הוא העלה גם טענות כנגד המעלית וציין כי פעילותה תגרום לו למטרד אקוסטי.
עוד הוא טען כ קיים חוסר שוויון בתמורה שלה הוא זוכה כתוצאה מהפרויקט. הוא צירף חוות דעת שמאית שלפיה כתוצאה מהפרויקט שווי דירתו יעלה בכחצי מיליון שקל אך אם הדירה לא הייתה קרובה למעלית ולמתקן החניה השווי היה עולה ב-436,000 שקל נוספים.
בהליך דחתה המפקחת את התנגדות הדייר בכפוף לשני שינויים קלים. היא קבעה שאחד ממכפילי החניה נמצא קרוב מדי לדירת הדייר והתנתה את ביצוע העבודות בביטול חניה זו או בשינוי התכנית כך שמכפיל החניה לא יעלה על גובה של 2.5 מטר. עוד נקבע כי לאחר התקנת המעלית תיבדק דירת הדייר על ידי יועץ אקוסטי וככל שיימצא כי הרעש עולה על התקן יבצעו הדיירים האחרים בידוד בדירתו.
הדייר ערער על פסק הדין וטען בין היתר כי כיום דירתו היא הדירה הטובה ביותר בבניין והפרויקט הופך אותה לדירה עם מפגעים באופן שמוריד את שוויה יחסית לדירות האחרות בבניין.
כלי להשגת המטרה
השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הערעור. היא הבהירה כי שיפור מצבן של הדירות הקיימות אינו מטרה או אינטרס העומדים בפני עצמו אלא כלי להשגת המטרה העיקרית של תמ״א 38 שהיא חיזוק מבנים.
״השוויון הרלוונטי הוא השוויון המהותי ולאו דווקא השוויון הכלכלי״, כתבה השופטת והוסיפה כי בבחינת השוויון בין התוספות לכל אחת מהדירות כלל האצבע הוא האם כל אחת מהדירות זוכה לתוספות שטחים דומות במהותן, בהבדל מדומות בשוויין או בתוספת הערך.
השופטת ציינה כי המערער קיבל תמורות זהות כמותית לתמורות הדיירים האחרים ואף שטחים גדולים יותר.
השופטת לא מצאה שהתכנית פוגעת באופן מהותי בזכויות הדייר באופן שמזכה אותו בפיצוי כספי. בנוסף היא כתבה כי האיזון שנעשה על ידי המפקחת בנוגע למעלית ולחנייה הוא נכון.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ המערער: עו״ד יוסף בן דוד
ב״כ המשיבים: עו"ד איתמר כהן, עו"ד אמיר פרליס
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל