בית משפט השלום בראשון לציון פסק לאחרונה פיצויים של 20,000 שקל לבעל עסק לניהול בתים משותפים שכונה בפייסבוק "רמאי ו"נוכל" בגלל חובות של כמה אלפי שקלים שהותיר אחריו. השופט רפי ארניה הבהיר כי הדייר שפרסם את הפוסט הגזים בתגובתו על סכסוך עסקי פשוט. בנוסף הטיל השופט אחריות על דיירת ששיתפה את הפוסט בקרב חבריה. זהו פסק הדין הראשון שיישם את ההלכה המנחה שניתנה לאחרונה וקובעת כישיתוף פוסט משמיץ נחשב לפרסום לשון הרע.  

התובע החל לנהל את הבניין שברחוב שרה אימנו במודיעין ב-2013. כעבור כשנתיים הודיע על הפסקת ההתקשרות עם הבניין והותיר אחריו חובות של כ-11,000 שקל לחברת המעליות ישראליפט ולחברת החשמל – שהיה אמור לשלמם לפי ההסכם עם הנציגות.

מספר חודשים לאחר מכן יצר אחד הדיירים בבניין דף פייסבוק בשם "שרה אימנו" ופרסם בו פוסט שהזהיר כי התובע "עקץ ועדי בית נוספים במודיעין", וכינה אותו נוכל ורמאי. זמן קצר לאחר הפרסום שיתפה את הפוסט דיירת נוספת שלה 208 חברים. יצוין כי מפרסם הפוסט ידע שהתובע פרע חלק מהחוב לחברת המעליות, וכי הפוסט הוסר עוד באותו הערב. 

ביוני 2016 הוגשה תביעת דיבה על סך 100 אלף שקל נגד שני הדיירים (מפרסם הפוסט והמשתפת), שטענו כי נהגו בתום לב ופרסמו את האמת כשיידעו את הציבור על מעשי התובע. 

לא אמצעי לגיטימי לחיסול חשבונות

השופט ארניה קבע כי אף שחלק מהפוסט כולל עובדות נכונות, הכינויים "נוכל", "רמאי" ו"עוקץ" נחשבים ללשון הרע כיוון שהם מציירים את התובע כאדם נכלולי שמותיר אנשים תמימים ללא מענה.

עו"ד אבישי אוסטרייכר (צילום: אלן זר, יחסי ציבור )
עו"ד אבישי אוסטרייכר | צילום: אלן זר, יחסי ציבור

בתוך כך נדחתה הטענה ל"אמת בפרסום". ראשית, השופט ציין כי לא הוכח שהתובע "עקץ" או הונה בניינים אחרים. שנית, גם אם לא נהג בהגינות כשלא שילם מיד את כל החובות, לא היה זה פרופורציונאלי לכנות אותו "גנב" ו"נוכל" כאשר התובע הודה בחובותיו ובסופו של דבר פרע חלק נכבד מהם, גם אם נקט בדחיינות. כלומר, התובע מעולם לא התכחש לחובות ולא התכוון להימנע מקיום התחייבותו החוזית כלפי נציגות הבניין.

עוד נקבע כי לנוכח התגובה החריפה למחלוקת העסקית הפשוטה אי אפשר לומר שהנתבע נהג בתום לב. במיוחד כשהתברר כי היה מודע לכך שיום לפני הפרסום הנתבע פרע חלק מהחוב.

"... לא כל סכסוך עיסקי הופך את הצד האחר לנוכל. לא כל חוב הופך את החייב לגנב. כינוייו של אדם בכינויי גנאי ברשתות חברתיות אינה אמצעי לגיטימי לחיסול חשבונות", נכתב.

באשר לנתבעת, השופט הפנה לפסק הדין המנחה שניתן לא מזמן בבית המשפט המחוזי וקבע כי שיתוף פוסט מכפיש נחשב כשלעצמו לפרסום לשון הרע.

משכך, שני הנתבעים חויבו בפיצויים של 20 אלף שקל לצד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 5,000 שקל.

עו"ד אבישי אוסטרייכר עוסק/ת ב- נזיקין 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל