בית משפט השלום בפתח תקווה קבע לאחרונה כי המועצה המקומית סביון תעמוד מאחורי התחייבותה החוזית כלפי תושב המקום ותשמור לשתי בנותיו חלקות קבר שרכש ב-2012 בבית העלמין המקומי בצמוד לחלקות שלו ושל אמן המנוחה. השופטת מירב כפיר דחתה את טיעוני המועצה כי החלקות נרכשו בניגוד לתקנון וחייבה אותה בהוצאות של 30,000 שקל לאחר שקבעה כי ההבטחה השלטונית שהוענקה לתובע על-ידי ראש המועצה הקודם גוברת על ההנחיות הפנימיות בתקנון.
ב-2012 הלכה אשתו של התובע לעולמה ונקברה בבית העלמין בסביון לאחר שהתובע רכש עוד 3 חלקות קבר צמודות עבורו ועבור שתי בנותיו באישורו של ראש המועצה דאז משה ליפץ.
ואולם, ב-2016, לאחר שבוצעו חילופי תפקידים במועצה קיבל התובע מכתב שהודיע על ביטול הרכישה והחזרת הכספים ששילם עבורם בסך 7,646 שקלים, כיוון שבנותיו אינן תושבות סביון ותקנון הקבורה החדש שגובש ב-2015 לא מאפשר רכישת קברים למי שאינם תושבים ביום הפטירה.
בעקבות דין ודברים שנוהל עם ראש המועצה החדש הובטח לתובע שעניינו יעלה לדיון במועצה אלא שהזמן חלף ללא כל התקדמות בנושא, ורק לאחר שנאלץ להגיש נגדה תביעה היא הודיעה לו כי הוחלט שרכישת הקברים אינה חוקית.
בתביעה נוספת שהגיש טען התובע שהמועצה לא רשאית לבטל הסכם מחייב שנכרת עמו, במיוחד לנוכח העובדה שהבהיר עוד בזמן המשא ומתן שלא יקבור את אשתו בבית העלמין אם לא יישמרו במקום גם שתי חלקות לבנותיו.
המועצה טענה מנגד כי הרכישה מנוגדת להוראותיהם של שני תקנוני קבורה – האחד מ-2004 והשני מ-2015 – ואושרה ללא סמכות.
נזק סנטימנטלי
השופטת מירב כפיר קבעה כי המועצה חייבת לעמוד בהתחייבות החוזית שכרתה עם התובע ופעלה בהתאם לה עד חילופי השלטון.
מעבר לכך שמדובר בחוזה מחייב שנכרת לאחר משא ומתן, אישור מראש המועצה ותשלום כסף, השופטת לא סברה שהרכישה אושרה בניגוד לסמכות או תוך הפרת הוראה חוקית.
בפסק הדין הוסבר כי תקנון אינו חוק. מדובר במסמך שנחשב להנחיה פנימית גמישה ואפשר לשנות אותו בדרכים שונות – בכתב, בעל-פה ובהתנהגות.
לדבריה, מהראיות עלה כי ראש המועצה הקודם אישר רכישת חלקות במקרים דומים נוספים, מה שמעיד על כך שהתקנון מ-2004 אכן שונה באופן לגיטימי וגובשו תחתיו הנחיות חלופיות. למעשה, ראש המועצה החדש שינה בעצמו את התקנון וגיבש ב-2015 תקנון חדש, כאשר השופטת מיהרה להבהיר בהקשר זה כי התקנון החדש לא רלוונטי כי אינו יכול לחול על התובע באופן רטרואקטיבי.
בנוסף לדברים אלה, השופטת ציינה כי ההתחייבות כלפי התובע נחשבת להבטחה שלטונית בעלת תוקף משפטי שהמועצה חייבת לכבד, בפרט כשהתובע הסתמך עליה והפרתה תסב לו נזק סנטימנטלי כבד.
לפיכך השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את המועצה לשמור את שתי חלקות הקבר שרכש התובע לבנותיו, תוך שחייבה אותה בהוצאות משפט גבוהות של 30,000 שקל בשל טרטור התובע וגרירתו לשני הליכים מיותרים.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גיא דולינגר עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל