בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה על מתן הפטר שני במספר לנכה בשנות השישים לחייו, שהסתבך שוב בחובות בשל הלוואות שלקח. השופט ירון גולן קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון והנאמנת למתן ההפטר, ששוכנעו כי הסתבכותו הכלכלית של החייב נעשתה בתום לב. מכיוון שמדובר במחיקת חובות שנייה, הוא הורה לחייב להירשם לתכנית הכשרה כלכלית מטעם הממונה.

בשנת 2016 קיבל החייב, מהנדס בניין בהכשרתו ובעל נכות של 100%, הפטר על חובותיו. כעבור מספר שנים, בתקופת משבר הקורונה, הוצא לדבריו לחל"ת וחי מקצבאות אבטלה ונכות שלא הספיקו למחייתו, והוא נאלץ לקחת הלוואות מבנק לאומי בסכום כולל של כ-132,500 שקל.

אלא שבסופו של דבר החייב לא הוחזר לעבודה ולא פרע את ההלוואות שלקח. בנסיבות אלה נפתחו בעניינו במרץ אשתקד הליכי חדלות פירעון.

בשלב מסוים עתרה הנאמנת לביטול הליך חדלות הפירעון עקב חוסר תום לב וניצול ההליך לרעה מצד החייב. לדבריה, החייב יצר חובות בסך מאות אלפי שקלים בתקופה קצרה, שעה שאין ביכולתו לעמוד בהתחייבויות אלה ושעה שכבר קיבל הפטר בהליך קודם.

גם הממונה על חדלות פירעון סבר שיש מקום לבטל את ההליך בשל התנהלות החייב, אך הסכים לתת לו צ'אנס יצירתי לסלק את חובותיו, בין היתר באמצעות 230,000 שקל שקיבל מתביעת רשלנות רפואית שהגיש (אף שככלל, פיצויים כאלה אינם מוקנים לקופת הנושים).

טוויסט בעלילה

אלא שבהמשך עמדת ההנאמנת והממונה השתנתה. זה התחיל בספטמבר האחרון כשהחייב, גרוש המתגורר בגפו בדירה שכורה, הגיש לבית המשפט פירוט מעמיק על נסיבות לקיחת ההלוואות.

הוא סיפר שעבד כמהנדס בניין באופן רצוף עד להוצאתו לחופשה, וכי היה בטוח שיחזור לעבודתו ויוכל לעמוד בהתחייבויות. לשיטתו חובותיו נוצרו בתום לב גמור בזמן שחשב שהוא עתיד לחזור למעגל העבודה.  

חודש לאחר מכן הגישה הנאמנת את תגובתה, לפיה פנתה לבנק לאומי כדי להעמיק בבירור והתברר לה שההלוואה העיקרית נלקחה באינטרנט מבלי שהחייב הטעה באופן מכוון את הבנק. בנסיבות אלה, בהן אין לחייב יכולת השתכרות, לא אותרו נכסים בבעלותו ונראה כי הסתבכותו הכלכלית קרתה בתום לב –  הודיעה הנאמנת כי אין מניעה מבחינתה להעניק לחייב הפטר. הממונה הלך בעקבות סיבוב הפרסה שעשתה הנאמנת, והצטרף להמלצתה.

"לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו", כתב השופט גולן, "שוכנעתי כי חובותיו של היחיד נוצרו בתום לב כך שהיחיד נטל הלוואות שעה שהייתה לו הכנסה מקצבת אבטלה וסבר שישוב לעבודתו הקבועה".

הוא קבע שמצבו הרפואי של החייב, העדר כושר עבודה והעדר נכסים, לצד אי היכולת להקנות את כספי התביעה בהם זכה לקופת הנשייה – מצדיקים להעניק לו הפטר. זאת, בכפוף לכך שהחייב יירשם לתכנית הכשרה כלכלית מטעם הממונה, בהתחשב בכך שמדובר בהסתבכות שנייה תוך תקופה קצרה.

עו"ד אייזיק סטולוב (צילום: צילום עצמי)
עו"ד אייזיק סטולוב | צילום: צילום עצמי

ב"כ החייב: עו"ד ברק הלוי

הנאמנת: עו"ד יפעת טוראל

ב"כ הממונה לא צוין בהחלטה

עו"ד אייזיק סטולוב עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.