סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, דחה בקשה של חייבת בעלת חברה הנמצאת בהליכי שיקום, במסגרתה ביקשה לבטל הסכם מכירת קרקע במושב בן עמי, ובמקומה למכור אותה לרוכש שהציע סכום גבוה יותר.

החברה שבבעלות החייבת – "סגל קרמיק" – נקלעה ב-2018 לקשיים כלכליים, והגישה בקשה לצו הקפאת הליכים נגדה וכן נגד בעלת החברה אישית, ולכינוס אסיפת נושים לשם אישור "הסדר נושים" (בו נקבעו מקורות מימון, קדימויות בין הנושים והאחוזים שיקבלו).

בבקשה הציעה החייבת להעמיד למכירה את זכויותיה בנחלה במושב ולהעביר חלק מהתמורה שתתקבל לטובת ההסדר ולסילוק חובות החברה.

ההסדר זכה לרוב הנושים באסיפות שונות, ובית המשפט אישר אותו ב-2018, והודעה בדבר מכירת הנחלה, עליה בנויים בין השאר את ביתה של החייבת ומבנה מסחרי, פורסמה בעיתונות.

כעבור למעלה משנה נמצאו רוכשים שהסכימו לשלם 7.2 מיליון שקל. החייבת ביקשה זמן לאתר רוכשים שישלמו יותר ובית המשפט נתן כמה ארכות, אך משלא עמדה במשימה המכירה אושרה סופית.

כשלושה שבועות לאחר שהסתיימו הארכות והמכירה אושרה סופית, החייבת ביקשה מבית המשפט לעכב את אותה, בטענה שמצאה רוכש חדש, שמוכן לשלם כ-8.5 מיליון שקל. בהמשך לכך היא ביקשה את ביטול ההסכם שנחתם עם הרוכשים הראשונים.

החייבת טענה כי היו פגמים בהתקשרות עם הרוכשים הראשונים המצדיקים את ביטול ההסכם בנוגע לערבות אותה נדרשו לצרף וכן לאיחור תשלומים.

בנוסף היא טענה שבכל מקרה יש להעדיף רוכש שהצעתו תגדיל משמעותית את קופת ההסדר כלפי הנושים.

הרוכשים הראשונים התנגדו כמובן, ובתוך כך אף הסכימו "לשפר" את הצעתם ולהעלותה ל-7.5 מיליון שקל.

ההצעה אינה ודאית

השופט סוקול הבהיר שאם החייבת חשבה שנפל פגם כלשהו בהליך המכירה, היה עליה לטעון זאת לפני אישור המכירה על ידי בית המשפט, ולא רק לאחר שמצאה רוכש חלופי.

מכאן עבר השופט לשאלה האם להעדיף את ההצעה המאוחרת, הגבוהה יותר על פני "עקרון הסופיות", והבהיר כי הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ובשיקולים שונים שיש לשקול, ובהם הפער בין ההצעות, המועד, ודאות מימוש ההצעה השנייה, ומעל הכל – חובת ההגינות כלפי הצדדים, והחשש מפני הרתעת מציעים פוטנציאליים.

במקרה זה, מרבית השיקולים הובילו לתמיכה בעסקה הראשונה. בין היתר, השופט הבהיר כי ביטול העסקה יגרום לרוכשים הפסדים ונזקים קשים, לאחר שהם כבר ביצעו מספר פעולות לצורך הרכישה, ובהן מימוש קופות גמל ותכניות חיסכון, נטילת משכנתא ואף התארגנות ומציאת בית ספר חדש עבור בנם.

עו
עו"ד רז לבנת | צילום: דוד פילוסוף

כמו כן, השופט הבהיר כי לא ברור אם הצעת הרוכש החדש ניתנת למימוש, שכן עלולים להתעורר קשיים, למשל לנוכח העובדה שהוא מתגורר כיום במושב שלא מאפשר להחזיק נחלה במושב אחר. אותו רוכש הציע כפתרון להעביר את הנחלה לבנו, אך לא ברור אם רשות מקרקעי ישראל הייתה מאשרת זאת.

 

על כך הוסיף השופט את העובדה שההצעה הוגשה חודשים לאחר העסקה הראשונה, ולאחר מספר ארכות.

בהתחשב בכל אלה, ובכך שהרוכשים הגדילו את הצעתם, השופט דחה את הבקשה והורה לבעלי התפקיד להמשיך במימוש הסכם המכר.

החייבת תשלם לרוכשים את הוצאות הבקשה, בסך 7,500 שקל.

ב"כ החברה והחייבת: עו"ד מ' כהן

ב"כ הנושה 1: עו"ד ע' וויל

ב"כ הרוכשים: עו"ד ש' דנה

עו"ד רז לבנת עוסק/ת ב- דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל