שופטת בית משפט השלום בחיפה, מירב קלמפנר נבון, הורתה לאחרונה על ביטול הליך חדלות פירעון. הבקשה לביטול ההליך הוגשה על ידי הממונה על חדלות פירעון בטענה שהחייב צבר חוב בצו התשלומים, לא הגיש דוחות ומסמכים כנדרש ומבצע העדפת נושים אסורה. בנוסף התברר שהמסעדה בה טען שהוא עובד כשכיר היא למעשה בבעלותו וכך גם הנכס בו היא פועלת. נקבע שהחייב התנהל בחוסר שקיפות ותום לב.
החייב (74) הגיש במהלך 2020 בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בה הצהיר כי סך חובותיו עומדים על 2,739,826 שקל. בהמשך אותה השנה התקבלה בקשתו ונקבע צו תשלומים של 2,000 שקל בחודש.
החייב נשוי ואב ל-4 בגירים, לדבריו הוא מתגורר בדירת עמידר בבעלותו החלקית, עליה הוא משלם דמי שכירות של 250 שקל לחודש ועוד 1,000 שקל בחודש כהסדר עם עמידר לתשלום חובות עבר.
הוא טען כי הוא עובד כשכיר במסעדה שהייתה פעם בבעלותו וכיום שייכת לבנו, תמורת משכורת של 4,000 שקל לחודש. כמו כן הוא זכאי לקצבת ניידות מביטוח לאומי בסך 2,882 שקל, גמלת פוליו בסך 4,100 שקל וקצבת אזרח ותיק בסך 2,337 שקל. רעייתו אינה עובדת משנת 2019.
במהלך 2021 ביקש הממונה על חדלות פירעון לבטל את ההליך בטענה שהחייב אינו עומד בצו התשלומים ולא מגיש דוחות ומסמכים כנדרש. עוד נטען כי ההסדר עם עמידר לא אושר, ובכך מבצע החייב העדפת נושים אסורה.
מדו"ח של הנאמן עלה בנוסף כי בנו של החייב מתגורר עמו ועם אשתו. החייב לא דיווח על הכנסותיו של הבן למשק הבית, אולם דיווח-גם-דיווח על הוצאות עבור שלוש נפשות. עוד נמצא שיש לחייב זכויות בעיזבון הוריו וזכויות במקרקעין לגביהן לא מסר פרטים, וכי המסעדה שנטען כי הוא עובד בה כשכיר ושייכת לבנו רשומה למעשה על שם החייב, וכך גם הנכס בו היא ממוקמת. החייב לא הציג אסמכתא שלפיה העביר את המסעדה לבנו.
הנאמן טען כי החייב אינו פועל בשקיפות ומנסה להסתיר את היותו בעל המסעדה. הוא התייחס גם להסדר חוב שהציג החייב עם עיריית חיפה, וטען כי החייב ממשיך ליצור חובות חדשים ולהגיע להסדרים עם חלק מהנושים מחוץ לבית המשפט. נוכח הנסיבות המליץ הנאמן על ביטול ההליך.
החייב טען שניסה להשלים את המסמכים החסרים אך הדבר לא עלה בידו. לדבריו הוא קשיש נכה החי מקצבות ואינו לא הבעלים של המסעדה.
"רב הנסתר"
השופטת קלמפנר נבון ביטלה כאמור את ההליך. היא ציינה שהחייב התנהל לאורכו בחוסר שקיפות והסתיר את מצבת נכסיו. כך הסתיר שהמסעדה רשומה על שמו ואת הנכס שבו היא נמצאת.
בנוסף, ציינה השופטת, כי החייב יצר חובות חדשים ופעל להסדרת חובות ללא אישור תוך העדפת נושים אסורה. הוא גם לא עמד באופן סדיר בצו התשלומים שהושת עליו בהליך וצבר חובות פיגורים, לא הגיש דוחות ומסמכים כנדרש, למרות הארכות שניתנו לו.
"רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור להתנהלותו של היחיד, נכסיו וסיבת הסתבכותו הכלכלית", כתבה השופטת. היא הוסיפי כי מדובר בחוסר תום לב כשמצד אחד החייב נהנה מההטבות של הליך חדלות הפירעון ומצד שני פועל בניגוד גמור לחוק.
בנסיבות אלה נקבע כי אין מנוס מביטול ההליך, והחייב יוכל להגיש בקשה נוספת לחדלות פירעון רק בחלוף שנה עד שנתיים ובכפוף לתשלום של 4,000 שקל.
שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד חיים דוד הכהן קריינין עוסק/ת ב- חדלות פירעון
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.