מבחינה משפטית, כאשר תושב צרפת נפטר ומותיר בישראל נכסים, העניין מורכב ועשויות לחול על הירושה הוראות שונות לעומת מוריש תושב ישראל. המשפט הצרפתי מאמץ את כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, לפיהם השאלה החשובה ביותר עבור היורשים הפוטנציאליים היא איזה מערכת חוקים יש להחיל על הנכסים.
תפקידו של המשפט הבינלאומי הפרטי בענייני ירושות הוא להכריע בשאלת הדין החל על ירושה של נכסי תושב חוץ, כאשר באופן תיאורטי עלולות להיות 4 מערכות משפטיות שונות:
- החוק החל על פי אזרחותו/ה של המנוח/ה.
- החוק החל על פי מקום פתיחת ההליך לחלוקת הירושה.
- החוק החל על פי מקום מושבו/ה העיקרי האחרון של המוריש/ה.
- החוק החל על פי המקום בו הנכס נמצא.
סעיף 137 לחוק הירושה הישראלי קובע כי על ירושת תושב חוץ יחול דין מושבו האחרון. כלומר, במקרה בו המנוח היה תושב צרפת, כל ירושתו בישראל תחולק אך ורק בהתאם לכללי המשפט הצרפתי החל עליו.
איך מתחלקת הירושה של תושב צרפת בישראל בפועל?
העיקרון: החלת הדין הזר
המשפט הצרפתי השתנה באופן מהותי ביותר בתאריך 17 לאוגוסט 2015, כאשר נכנסה לתוקף לקודקס האזרחי הצרפתי תקנה UE 650/2012של האיחוד האירופי. תקנה זו הביאה לשינוי משמעותי ביותר בדין הצרפתי ובעקבותיה בוטלה ההפרדה הקלאסית בין נכסי מטלטלין למקרקעין.
כך, באשר לנכסים של תושב צרפת הנמצאים מחוץ למקום מושבו, בתנאי כי הוא נפטר אחרי 17.8.2015, נקבע כלל ראשון לפיו הדין החל הוא דין מקום מושבו האחרון והעיקרי של המוריש. כלומר: יוחל על ירושתו בישראל המשפט הצרפתי הפנימי.
המשמעות היא שהמנוח לא יוכל להוריש לדוגמה את דירתו בישראל כרצונו או לפי בחירתו, אלא חלק מעיזבונו יהיה ״שמור״ ליורשיו המוגנים על פי הדין הצרפתי (ילדים ונכדים). זאת בהתחשב בכך שהדין הצרפתי איננו מקנה חופש לרשת כמו בדין ישראלי.
החריג: תושבי צרפת בעלי ת.ז. ישראלית
ואולם, בהתאם לתקנה האירופאית ולדין הצרפתי ניתן לסייג את הכלל הזה בתנאים מסוימים.
תושב צרפת אשר מוכיח קשר הדוק עם דין זר, דהיינו דין שאיננו דין צרפתי, יוכל לבחור בצוואה או במסמך דיספוזיטיבי כי יחול על ירושתו הדין הזר.
לדוגמה: צרפתי שמחזיק גם באזרחות ישראלית או שקיבל אישור כתושב קבע בישראל, רשאי לקבוע במפורש ובכתב בצוואה כי ברצונו שיחול על עיזבונו הדין הישראלי, ולא הצרפתי.
גם אם הוא לא ציין במפורש שברצונו להחיל את הדין הישראלי, אך מלשון הצוואה ברור שבכוונתו להחיל את הדין הישראלי, הצוואה תחול ויופעל על עיזבונו הדין הישראלי.
למשל, אם המנוח בחר להעניק את כל רכושו לבן הזוג או לאדם אחר, בניגוד לכללי הדין הצרפתי הפנימי שלפיו יש לשריין לילדי המנוח חלקים מהרכוש, ניתן להבין כי בכוונתו להחיל את הדין הישראלי.
ואם המנוח לא ערך צוואה?
בהעדר צוואה או מסמך דיספוזיטיבי הקובע במפורש או בעקיפין כי ברצון המנוח להחיל דין ספציפי, יחול על כלל עיזבונו, כולל זה הנמצא בישראל, דין מקום מושבו האחרון. אם מושבו האחרון היה בצרפת – יחול הדין הצרפתי.
השריון הצרפתי - קביעת היורשים בהעדר צוואה
על פי הדין הצרפתי הפנימי, היורשים החוקיים הינם צאצאי המנוח. אלו נחשבים ליורשים בעלי מעמד מיוחד והם נקראים יורשים משוריינים, מפני שהחוק הצרפתי הפנימי משריין להם חלק מהעיזבון שנקרא "המנה המשוריינת" (בצרפתית: La part réservataire).
סעיף 735 לקודקס האזרחי הצרפתי קובע כי: "ילדים או צאצאיהם יורשים את אביהם ואימם, סביהם וסבתותיהם ואבות אבותיהם, ללא הבדלי מין, זכות בכורה, היותם ילדים ממספר נישואין".
"המנה הנותרת הרגילה "(quotité disponible) בחוק הצרפתי היא החלק הנותר לאחר ששוריין חלקם של הצאצאים.
"המנה הנותרת המיוחדת"(quotité disponible spéciale) - מיועדת לבן הזוג הנשאר בחיים.
"המכסה הפנויה"- החלק הנותר מהירושה לאחר שהיורשים המובטחים על פי דין קיבלו את חלקם בעיזבון המנוח.
גודל המנה המשוריינת לילדים או צאצאיהם משתנה בהתאם לקיומו של בן זוג נשוי או למספר הילדים. כך, כאשר המנוח הותיר בן זוג נשוי וילדים משותפים , בן הזוג מקבל לבחירתו רבע מעיזבון המנוח וילדיו שלושת רבעי במנות שוות ביניהם, או זכות חזקה על כלל העיזבון כאשר הילדים מקבלים את השאר בבעלות.
כאשר קיימים ילדים שאינם משותפים, בן הזוג הנשוי מקבל רבע מהעיזבון בבעלות מלאה. כאשר המנוח הותיר בן זוג והורים בלבד, בן הזוג מקבל חצי מעיזבונו וההורים את החצי השני.
בהעדר ילדים או הורים, בן הזוג הנשוי מקבל את כלל העיזבון.
עו"ד ג'ולי דניאל עוסקת ב-ירושות וצוואות ואזרחות צרפתית
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.