בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד דחה לאחרונה עתירה מנהלית של דייר נגד אישור פרויקט תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי). העותר טען בין היתר שעדיף לעשות פרויקט הריסה ובניה וכי היתר הבניה ניתן בניגוד להוראות החוק ותוכניות הבנייה. השופטת זהבה בוסתן דחתה את כל טענותיו וקבעה כי החלטות ועדות התכנון סבירות ואין צורך להתערב בהן.
במרץ 2020 הגיש היזם א.א. בן-שלום אחזקות בע"מ בקשה להיתר בניה מכוח תמ"א 38 בבניין בן 3 קומות ברחוב יסוד המעלה בהוד השרון, במסגרתה התבקשה תוספת של 3.5 קומות, 18 יחידות דיור ותוספת של חניות ומחסנים.
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בעיר אישרה את הבקשה לאחר שדחתה התנגדות של אחד מהדיירים בבניין. ערר שהגיש לוועדת הערר לתכנון ובניה של מחוז מרכז נדחה גם הוא.
בעתירה מנהלית שהגיש הדייר ביוני שנה שעברה (2021) לבית המשפט המחוזי מרכז הוא ביקש להורות על ביטול ההחלטה למתן ההיתר. הוא חזר על טיעוניו בהתנגדות ובערר, כשטענתו המרכזית הייתה שעדיף לבצע הליך של הריסת המבנה ובנייה מחדש מאשר הליך של חיזוק.
העותר הפנה להסכם בין היזם לבין דיירי הבניין, בו הצהירו הצדדים כי הם מעדיפים הליך של הריסה ובנייה, ככל שהדבר יתאפשר. לדבריו, רצון הדיירים תואם את התוכניות החלות על המקרקעין, ובשני בניינים אחרים בשכונה כבר בוצע הליך שכזה. עוד הוא טען בין היתר כי היזם לא הציג בפני הוועדה לתכנון שטרי עסקה וזאת בניגוד לחוק המקרקעין. לטענתו, לא כל הדיירים הסכימו לפרויקט.
הוועדה המקומית טענה שכל עוד לא הוגשה לה בקשה להיתר הריסה ובניה מחדש אין ביכולתה להתערב ברצון תיאורטי של אחד הדיירים, וכי קיימת העדפה לפרויקט חיזוק שישמור על חזית אחידה עם יתר הבניינים ברחוב, ששופצו אף הם במסגרת זו על ידי אותו יזם. עוד היא טענה שלצורך דיון בבקשה להיתר היא לא זקוקה לשטרי עסקה או להסכמת הדיירים.
היזם טען שלא ניתן לכפות עליו הליך של הריסה ובניה ושההליך שנבחר הוא נכון וראוי. עוד טען שהתקבלו כל החתימות הדרושות לפרויקט, כולל ייפוי כוח מכמה מבעלי הזכויות בבניין.
וועדת הערר טענה שנימוקי היזם והוועדה המקומית מקובלים עליה ושאין חובה ללכת דווקא במסלול של הריסה ובנייה על פני תמ"א 38. עד טענה שהיזם קיבל הסכמת כלל הדיירים למעט העותר.
לא חייבת לאשר מסלול חלופי
השופטת בוסתן דחתה את העתירה. היא ציינה כי העדפת הדייר לפרויקט הריסה ובניה מחדש לא יכולה להיות עילה לכפיית רצונו על היזם ויתר דיירי הבניין. השופטת הסבירה שתפקיד הוועדה המקומית הוא לדון בבקשות להיתרים שמובאות בפניה, לאשרן או לדחותן, והוועדה אינה מוסמכת לדחות בקשה להיתר רק מפני שהוצגה בפנייה אפשרות למסלול חלופי.
עוד נקבע כי משהוצגו לוועדה המקומית ייפויי כח נוטריוניים בלתי חוזרים, די בכך כדי לדון בבקשה להיתר.
השופטת הוסיפה כי גם החלטת וועדת הערר שלא לקבל את טענות העותר בעניין זה היא סבירה, ראויה ולא מצדיקה התערבות של בית המשפט.
יתר טענות הדייר נדחו והוא חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד המשיבים בסך 15,000 שקל.
ב"כ ועדת הערר לתכנון ובניה: עו"ד גלי גפן
ב"כ ועדה מקומית לתכנון ובניה הוד השרון: עו"ד אווה לוי
ב"כ היזם: עו"ד מורן גור ועו"ד אור דבוש
עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק/ת ב- תמ"א 38
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.