בית המשפט למשפחה בחיפה הכריע לאחרונה בתביעה שהגישה אחות נגד אחותה בטענה שב-3 השנים האחרונות לחיי אמן, שסבלה מדמנציה, היא משכה יותר מ-600 אלף שקל מחשבונותיה ללא הרשאה, ועליה להחזיר לה חצי מהסכום בהתאם לחלקה בירושה.השופטת הילה גורביץ' שינפלד קבעה כי מצבה הקוגניטיבי של האם הידרדר רק בחצי השנה האחרונה לחייה, ולכן האחות-הנתבעת תחזיר רק חצי מהסכומים החריגים שנמשכו בתקופה זו. בסך הכל כ-87 אלף שקל.
האם נפטרה ב-2015 וציוותה את רכושה לשתי בנותיה שווה בשווה. בתביעה שהגישה אחות אחת כנגד רעותה כשנה וחצי לאחר מכן, היא טענה כי זו ניצלה את העובדה שאמן סבלה משיטיון כדי למשוך מחשבונה מאות אלפי שקלים לצרכיה הפרטיים, תוך הפרת החוק והאמון שרכשה כלפיה אמן. התובעת ביקשה לפיכך שחצי מהסכום יקוזז מחלקה של הנתבעת בירושה.
הנתבעת הכחישה את טענות אחותה-התובעת. היא טענה כי היא זו שטיפלה באם וסעדה אותה, וכי משכה כספים אך ורק בהוראתה ולטובתה, בנאמנות מלאה, תוך שהכחישה כי מצבה הקוגניטיבי היה חמור. עוד היא טענה כי כל משיכה של סכום חריג אושרה על ידי אמה טלפונית מול פקידת הבנק.
הסתירה מידע
לצורך הכרעה בתביעה מינתה השופטת גורביץ'-שינפלד פסיכיאטרית שבחנה את התיקים הרפואיים של האם ומצאה כי מצבה הקוגניטיבי הידרדר משמעותית כחצי שנה לפני מותה, ורק משלב זה היא לא יכולה הייתה לקבל החלטות בנוגע לענייניה הכספיים.
בהתאם לכך, השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה כי משיכות כספים חריגות שאירעו לפני ההידרדרות במצבה של אמן נעשו תוך ניצול ומרמה.
לעומת זאת, לאחר מכן בוצעו משיכות שחלקן אכן היו ללא הרשאה, לפחות לא מודעת מצד האם. השופטת ציינה כי אינה מתייחסת למשיכות סבירות שנועדו למחייתה של האם המנוחה אלא רק סכומים חריגים של עשרות אלפי שקלים שנמשכו ללא הסבר סביר והגיוני מטעם הנתבעת.
כך למשל, השופטת מצאה כי הנתבעת חתמה בשם אמה על שיק בסכום של 150 אלף שקל לטובת בתה כשהעדויות שלה ושל בתה על נסיבות העברת השיק היו בעייתיות וסתרו זו את זו. כך למשל, הנתבעת טענה כי מדובר במתנת החתונה של אמה לנכדתה, אך הנכדה טענה כי הכספים ניתנו לה כסיוע ברכישת דירה. כמו כן הנתבעת לא הביאה לעדות את אותה פקידה שלטענתה אמה אישרה בפניה את המשיכה החריגה.
לצד זאת השופטת מצאה כי הנתבעת העבירה לתובעת כ-65 אלף שקל מהסכומים שמשכה – וזו לא חשפה זאת בבית המשפט.
בסיכומו של דבר השופטת מצאה כי מרבית התביעה לא הוכחה וכי הסכומים שנמשכו מהחשבון ללא השראה עומדים על כ-200 אלף שקל. לאחר הפחתת הסכומים שהתובעת כבר קיבלה קבעה השופטת שמעיזבון הנתבעת יקוזזו 87,405.5 שקלים.
מאחר שמצד אחד רוב התביעה נדחתה והתובעת הסתירה מידע מהותי מבית המשפט, ומצד שני נקבע כי הנתבעת אכן משכה כספים מסוימים ללא הרשאה, השופטת החליטה לחייב את שתיהן בהוצאות.
הנתבעת חויבה באגרה יחסית לסכום הפיצוי ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקל, ואילו התובעת חויבה בהוצאות של 1,500 שקל ושכ"ט עו"ד של 33,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד יעל שרגל
ב"כ הנתבעת: הדס צור, עו"ד דיני משפחה
עו"ד תאופיק אבו נסאר עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל