ערעורה של אזרחית מולדובה על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להעניק לה מעמד בישראל התקבל לאחרונה באופן חלקי. לאחר פטירת בעלה הישראלי, נדחתה בקשתה לקבל מעמד מכוח נוהל הפסקת הליך מדורג לבן הזוג הזר, בטענה שרוב זיקותיה הן במולדובה ורוסיה ולא בישראל. השופטת תמר בר-אשר מבית המשפט המחוזי בירושלים הורתה לבחון בשנית את הזיקה של המערערת למדינת ישראל, ולשקול את האפשרות להעניק לה מעמד מכוח כוח השבות, בהיותה אלמנה של יהודי.

המערערת (58) אזרחית מולדובה, הגיעה לישראל בשנת 2005 עם רישיון עבודה בסיעוד, שהוארך מעת לעת עד שנת 2012.

ב-2011 היא נישאה לאזרח ישראלי יהודי והשניים הגישו לרשות האוכלוסין וההגירה בקשה למתן מעמד למערערת מכוח הנישואים. בקשתם התקבלה ולמערערת הוענק מעמד של תושבת זמנית שתוקפו הוארך עד לשנת 2016. אלא שכחודש לפני פקיעת התוקף נפטר בעלה ממחלת הסרטן.

בעקבות זאת ביקשה המערערת לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, מכוח נוהל הפסקת הליך מדורג לבן הזוג הזר – במסגרתו נבחנת בין היתר זיקת המבקש לישראל.

במסגרת בחינת הבקשה ניתנה לה תושבות זמנית שהוארכה מעת לעת עד שבאוגוסט 2020 הבקשה נדחתה. בהחלטת הדחייה נכתב כי זיקתה של המערערת לחו"ל חזקה יותר מזיקתה לישראל, ושהייתה רבת השנים במדינה אינה בגדר טעם הומניטרי. עוד צוין שם כי המערערת גדלה, התחנכה ונישאה במולדובה; בתה, נכדיה ואימה חיים ברוסיה ויש לה איתם קשר קרוב. כמו כן יש לה דירה בבעלותה ברוסיה והקשר שלה עם משפחת בעלה המנוח יכול להישמר עם חזרתה למדינת המוצא שלה.

על כך הגישה המערערת ערר בבית הדין לעררים בירושלים, אף הערר נדחה ביוני 2021 לאחר שבית הדין אימץ את החלטת הרשות שלא להעניק לה מעמד בטענה שרוב זיקותיה אינן בישראל, אלא במולדובה וברוסיה.

משכך היא הגישה את הערעור בבית המשפט המחוזי. היא טענה שלא היה ראוי לבחון את זיקותיה לישראל אל מול זיקותיה למולדובה ורוסיה גם יחד, כיוון שהיא בכלל לא אזרחית רוסיה. לחילופין, היא טענה שגם אם אינה זכאית למעמד מטעמים הומניטריים, היא זכאית למעמד מכוח חוק השבות בהיותה אלמנה של יהודי.

לא אזרחית רוסיה

השופטת בר-אשר קיבלה חלקית את הערעור. היא הסבירה כי זיקותיה של המערערת לישראל כוללות בין היתר: שהיה של 17 שנים בארץ באופן חוקי, עבודה, קרובי משפחתו של בעלה המנוח, חברים ואף קשר זוגי חדש. זיקותיה למולדובה הן האזרחות שלה שם, מגוריהם של אביה ואחיה. זאת, בעוד שאמהּ, בתהּ ונכדיה מתגוררים ברוסיה ויש לה שם דירה בבעלותה, אך אין לה שם אזרחות. 

בנסיבות אלו, השופטת קיבלה את טענת המערערת וקבעה שאכן יש קושי בכך שזיקותיה לישראל נבחנו אל מול זיקותיה למולדובה ורוסיה גם יחד.

לפיכך היא קבע שעניינה של המערערת ייבחן בשנית אצל הרשות בשים לב לכך שנראה כי רוב זיקותיה של המערערת לחו"ל הן לא למדינה שבה היא אזרחית, אלא דווקא לרוסיה - שם המערערת אינה בעלת מעמד.

עוד נקבע שהמערערת תוכל במקביל להגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.

במידה ותגיש את הבקשות בזמן, יוארך רישיונה לתושבות זמנית שניתן לה במסגרת הערעור. אם הבקשות יידחו, יוארך הרישיון עד ל-60 ימים מיום החלטת הדחייה.

עו"ד אביטל רבינוביץ (צילום: רונן עמרני)
עו"ד אביטל רבינוביץ | צילום: רונן עמרני

לא נקבעו הוצאות.

ב"כ המערערת: עו"ד מיכאל לויט

ב"כ המשיבה: עו"ד לירן בן-עמי

עו"ד אביטל רבינוביץ עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.