בית משפט השלום בתל-אביב הוציא לאחרונה צו מניעה קבוע האוסר על מימוש ערבות בנקאית אוטונומית שהנפיק בנק מרכנתיל דיסקונט לחברה הקבלנית "דייטונה" במסגרת הסכם בנייה עם יזמי תמ"א 38 בראשון לציון. השופט יאיר דלוגין קבע כי מאחר שעילת מימוש הערבות הייתה טענת היזמים כי לא הומצאו להם אישורים לאיכות הבטון בפרויקט, ובסופו של דבר האישורים הומצאו תוך כדי ההליך, אין עוד עילה תקפה לשחרור הכספים.   

ב-2015 נחתם בין דייטונה לבין היזמיות "צארום" ו"אי.אר. אם נכסים" הסכם לביצוע עבודות בנייה בפרויקט תמ"א 38 ברחוב הכובש בראשון לציון, וכחלק ממנו מסרה דייטונה ליזמיות שטר ערבות של 200 אלף שקל.

במהלך הפרויקט התגלע סכסוך בין הצדדים בעיקר סביב תקינות יציקות הבטון שהוביל את היזמיות לחתום על מכתב למימוש הערבות. באפריל 2017, רגע לפני שהיזמיות העבירו את המכתב לבנק, גובש הסכם, שלפיו דייטונה תצא מהפרויקט והיזמיות יימנעו ממימוש הערבות.

ואולם, ההסכם זה נחתם על ידי אחת היזמיות (אי.אר. אם) ואילו צארום חתמה עליו תחת מחאה מאחר שנמחקו בו שני הסעיפים הכי חשובים מבחינתה: התחייבות מצד דייטונה להמצאת בדיקות הבטון וזכות למימוש הערבות במידה שאלה לא יימסרו.

בהמשך, למרות ההסכם ומאחר שלא הומצאו האישורים האמורים, הורה מנהל הפרויקט ליזמיות לממש את הערבות – והן העבירו את המכתב לבנק.

בשלב זה דייטונה פתחה באמצעות עורכי הדין יהונתן ישר וגל קירלי בהליך להוצאת צו שיאסור על מימוש הערבות תוך הסתמכות על הסכם הוויתור.

מנגד, טענו היזמיות באמצעות עו"ד בני קרייתי ועו"ד סמיון קידר כי ההסכם לא תקף כיוון שנחתם תחת מחאה ומאחר שההסכמה למחיקת הסעיפים ניתנה בכפוף להתחייבות דייטונה בעל-פה למסור את האישורים – מה שלא עשתה.

ואולם, בדיון הבהירה דייטונה כי תבצע את הבדיקות ותמסור את כל האישורים. בהמשך הבדיקות אכן בוצעו ותוצאותיהן נמסרו למנהל הפרויקט שהודיע כי הן מספקות אותו.

אלא שאז העלו היזמיות טענה חדשה ולפיה מימוש הערבות נדרש גם לצורך תיקון נזקי בנייה רבים שדייטונה גרמה להם, ייתכן שאף במתכוון. מנגד טענה דייטונה כי אי אפשר יותר לממש את הערבות שתוקפה פג בנובמבר 2017.  

הקרקע תחת הערבות נשמטה

השופט דלוגין אמנם קבע כי הסכם הוויתור לא שלל תוקף מכתב מימוש הערבות לנוכח מחאתה צארום והתעקשותה לקבל את אישורי תקינות הבטון.

עם זאת, השופט הבהיר כי הקרקע תחת מימוש הערבות נשמטה ברגע שדייטונה המציאה את האישורים על תקינות היציקות. זאת, משום שהעילה היחידה שבגינה התבקשה הערבות הייתה האישורים – שנמסרו לבסוף, גם אם באיחור. בכך אומצה עמדת עו"ד ישר ולפיה התקיים חריג הנסיבות המיוחדות ולפיו לא ניתן לממש ערבות חרף היותה אוטונומית.

השופט דחה את העילה החדשה שהעלו היזמיות על אודות הנזקים החדשים שהתגלו לנוכח העובדה שהטענה הזו עלתה לראשונה אחרי שתוקף הערבות פג.

לפיכך, ולמרות המצוקה של היזמיות נוכח העובדה שמצבה הכלכלי של דייטונה אינו טוב, הערבות לא תוכל לסייע להם.

השופט דלוגין קיבל את בקשת דייטונה והוציא צו מניעה קבוע האוסר על הבנק לשלם ליזמיות את הערבות הבנקאית. 

ב"כ המבקשת (דייטונה): עו"ד יהונתן ישר ועו"ד גל קירלי

ב"כ המשיבים: עו"ד בני קרייתי בשם היזמית צארום, המנהל המיוחד עו"ד ורו"ח אשי אנגלמן ועו"ד סמיון קידר בשם אי.אר. אם נכסים (בפירוק)

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל