בית משפט השלום העריך לאחרונה את נזקיו של טפסן שנפל מגובה של כ-4 מטרים בפרויקט בנייה של בנק מזרחי-טפחות בלוד, בכ-1.2 מיליון שקל. זאת, לאחר הפחתת רשלנות תורמת נוכח חוסר הזהירות בו נהג כשעלה על פיגום כדי לקצר את דרכו לאזור הפסקת האוכל.

השופט אחסאן כנעאן הטיל את האחריות העיקרית (60%) על קבלן המשנה "בני עאדל בטאח לבניה" שלא מנע מהפועל מלטפס על הפיגום המסוכן. 30% מהאחריות הוטלו על הקבלן הראשי חברת "אמית הנדסה" שלא הקפידה על הנחיות בטיחות ו-10% הוטלו על קבלן כוח האדם שדרכו הגיע הפועל לעבודה. לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל, חויבו חברות הביטוח של הקבלנים לשלם לפועל כ-400 אלף שקל.

התאונה אירעה ביולי 2014. הפועל – אז בן 18 בלבד – הגיע לעבודה באמצעות קבלן כוח אדם כדי לסייע לקבלן המשנה בעבודות טפסנות. לטענתו, מאחר שהייתה זו תקופת הרמדאן העבודות בוצעו בשעות הלילה. בשעה 3:20 יצאו הפועלים להפסקת אוכל והוא בחר לקצר את הדרך מקומה -1 לקומת הקרקע דרך אחד הפיגומים, ומסיבה לא ברורה החליק ונפל ארצה. 

ממקום התאונה הוא הובהל באמבולנס לבית החולים "אסף הרופא" שם התגלה אצלו שבר בקרסול רגל שמאל והוא עבר ניתוח. מאז התאונה הוא סובל מהגבלות משמעותיות בתנועת הקרסול ונותר עם צלקת מכוערת.

את התביעה הוא הגיש נגד הבנק, שהזמין את העבודה, וכן נגד קבלן כוח האדם וחברת הביטוח שלו "הכשרה" וחברת "אמית הנדסה" המבוטחת ב"כלל" ונגד הבנק.

הנתבעים התכחשו לאחריות והטילו אותה האחד על השני. בנוסף, הגיש קבלן כוח האדם הודעת צד שלישי נגד קבלן המשנה שהעסיק את התובע בפועל. בנוסף נחלקו הנתבעים בסוגיית הכיסוי הביטוחי.

לא הזהירו, לא הדריכו

השופט כנעאן דחה את התביעה נגד הבנק, שלא היה מעורב כלל בעבודות. נקבע כי מהעדויות והראיות עלה שאת עיקר האחריות (60%) יש להטיל על קבלן המשנה, שראה את התובע מטפס על הפיגום המסוכן ולא מנע ממנו לעשות זאת למרות הידיעה שיצא מכלל שימוש ולא היה יציב. הסכנה התעצמה אף יותר, הוסיף השופט, נוכח העובדה שלא סופקה לתובע רתמה.

10% מהאחריות הוטלו על קבלן כוח האדם שאמנם לא היה אחראי על העבודה בפועל אך בכל זאת היה עליו לוודא שהפרויקט אליו שלח את התובע מקיים נהלי בטיחות תקינים ולהזהיר אותו מפני הסכנות הטמונות בעבודה אליה נשלח.

באשר ל"אמית הנדסה" נקבע כי אף שדאגה להדריך את העובדים היא לא הזהירה את התובע באופן ספציפי בנוגע לשינוי בייעודו של הפיגום שזמן התאונה כבר הפך לכלי תמיכה בלבד ולא נועד לעבודה, לא אסרה עליו לטפס עליו ולא פיקחה על התנהלותו. בצד זאת, נקבע כי לתובע אשם תורם בגובה 15% משום שביצע פעולה מסוכנת.

נזקי התובע הוערכו לאחר הפחתת האשם התובעת בכ-1.2 מיליון שקל בהם הפסדי שכר ואובדן כושר עבודה, כאב וסבל והוצאות רפואיות.

מסכום זה הופחתו תגמולי ביטוח לאומי של כ-880 אלף שקל כך שהפיצוי בו זכה התובע, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, הסתכם ב-400 אלף שקל.  בסוף פסק הדין נקבעה חלוקת הפיצויים בין חברות הביטוח (את המרב תשלם "כלל").

ב"כ התובע: עו"ד י. ריינפלד

 

ב"כ הנתבעים: עו"ד גסאן אגבריה בשם קבלן כוח האדם וחברת הביטוח "הכשרה"; עורך דין תאונות עבודה ארז בלוך בשם "אמית הנדסה", בנק מזרחי-טפחות וחברת הביטוח "כלל" 

ב"כ הצד השלישי (קבלן המשנה): עו"ד מוסא שלבי

עו"ד ורד פרי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל