בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש רופא נגד ביטוח לאומי. הרופא טען כי אירוע מוחי ממנו סבל ב-2017 הוא תוצאה של אירוע בעבודה שגרם לו לסערת רגשות אך ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר. ביום התקרית הוא התרגז מאוד על מזכירתו לאחר שלא עדכנה אותו מראש שהוא רופא יחיד במרפאה. בהתאם לחוות דעת מומחה נקבע בפסק הדין כי האירוע המוחי נגרם כתוצאה מהאירוע החריג בעבודה.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד אורן סודאי, סיפר שבאפריל 2017 עבד במרפאה שבה יש שני רופאים. הוא ציין שאם אחד הרופאים נעדר הצוות המנהלי דואג לרופא מחליף, ואם לא נמצא רופא מחליף הצוות מעדכן אותו או את עמיתו מראש כדי שיוכלו להיערך לכך.
ביום האירוע, יום ראשון בשבוע, הוא התייצב לעבודה בשעה 12:00 והחל לקבל מטופלים. כשעתיים לאחר מכן הוא חש שיש לחץ במרפאה וכי הוא נותן מענה למטופלים שלא שייכים לו. כשהתקשר למזכירת המרפאה לברר מה קורה עם הרופא המחליף המזכירה הודיעה לו שהרופא לא מגיע ושהדבר היה ידוע לה כבר מיום חמישי.
התובע ציין כי הרגיש מושפל ושמזלזלים בו והתעצבן מאוד על כך שלא קיבל הודעה מראש ושהרופא המחליף אינו מגיע. הוא יצא מחדרו, ניגש למזכירה וצעק עליה כי הדבר אינו מקובל עליו. תגובה זו אינה מאפיינת אותו שכן בדרך כלל הוא אדם רגוע.
הוא סיים את יום העבודה בשעה 19:00 וחזר לביתו. למחרת התייצב לעבודה ועבד כ-5-6 שעות. באותו יום הוא לא היה רגוע ולא הצליח להירדם. בשעה 21:00 הוא יצא להליכה קצרה עם אשתו וכשחזר הביתה הרגיש חולשה והפרעות בדיבור, שחלפו.
למחרת בשעות הבוקר הופיעו אצלו סימנים של אירוע מוחי והוא פונה לבית החולים.
מומחית שמונתה מטעם בית הדין קבעה שאין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי, בין היתר מאחר שחלפו יותר מ-24 שעות בין הוויכוח עם המזכירה לבין התפרצות האירוע המוחי.
לבקשת בא כוח התובע מונה מומחה נוסף. בהחלטה נכתב כי המומחית שמונתה מחזיקה באסכולה רפואית לפיה השפעת האירוע החריג מוגבלת לכל היותר ל-24 שעות ממועד האירוע ועד להופעת השבץ. ואולם, יש גם אסכולה רפואית אחרת שמתבססת על מחקרים עדכניים ולפיה ייתכן שיחלפו למעלה מ-24 שעות בין השניים.
המומחה הנוסף קבע שיש קשר סיבתי ושהאירוע בעבודה היווה טריגר שגרם או הקדים את האירוע המוחי.
התובע טען כי יש להעדיף את חוות דעת המומחה השני שמתיישבת גם עם חוות דעת של מומחית מטעמו, על פני חוות דעת המומחית הראשונה שמונתה מטעם בית הדין שדוגלת בגישה מחמירה המנוגדת לפסיקה העדכנית.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד בוריס קמינסקי, ביקש להעדיף את חוות דעת המומחית הראשונה ולדחות את התביעה.
ספק לטובת המבוטח
השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בחיפה קיבלה את התביעה. היא ציינה כי בהתאם להלכה הפסוקה כשיש מחלוקת בין מומחים יועצים רפואיים שהתמנו על ידי בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי, על בית הדין להכריע על פי עקרונות פירוש חקיקה מתחום הביטחון הסוציאלי שלפיהם פועל הספק לטובת המבוטח.
השופטת אימצה את חוות הדעת של המומחה השני וציינה שבפסיקה נקבע כי ניתן לקבוע קשר סיבתי גם בנסיבות בהן חולפות 24 שעות בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי. זאת, בפרט שהתובע חש חולשה והפרעות דיבור כיממה לאחר התקרית בעבודה ולא ישן באותו לילה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 8,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד אורן סודאי
ב"כ הנתבע: עו"ד בוריס קמינסקי
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.