בבית משפט השלום ברמלה התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפגע בתאונת עבודה לפני כ-7 שנים. בסיומו של יום עבודה כנהג משאית הוא ניסה לסגור את שער החניון והשער נפל עליו ומחץ אותו. האיש נפגע בצוואר ובעמוד השדרה ונותר עם 10% נכות. המעסיקה הכחישה את האירוע ולחילופין דרשה להטיל את מלוא האחריות על העובד, אך טענותיה נדחתו.

התובע, יליד 1965, עבר בחברת הובלות. בכתב התביעה הוא סיפר שבינואר 2016 התבקש על ידי מנהלו להחזיר משאית לחניון החברה בסיום יום העבודה. הוא נהג במשאית לחניון ואשתו הגיעה למקום ברכבה על מנת להחזיר את התובע לביתו.

התובע הוסיף שכשהגיע לחניון החנה את המשאית ובשיחת טלפון שנערכה בינו לבין מנהלו, ביקש ממנו האחרון לנעול את שער החניון במנעול תלייה.

התובע לא הצליח לנעול את השער במנעול נוכח מרווח שהיה בין השער ובין עמודי המסגרת ולכן, בהדרכת המנהל ניסה התובע להרים את תחתית השער באמצעות מקל כדי לקרב אותו לעמוד. לפתע נפל עליו השער הכבד ומחץ אותו על האדמה. אשתו הזעיקה עזרה ובסיוע אדם נוסף, הוא חולץ ולמחרת פנה לטיפול רפואי.

הנתבעים, חברת ההובלות, המנהל ומבטחת החברה (הפניקס), הכחישו את נסיבות התאונה וטענו לחילופין כי האחריות לאירוע רובצת על התובע. הם הוסיפו כי מכל מקום לא נותרה לו נכות קבועה.

לטענת הנתבעים, גרסת התובע אינה הגיונית שכן אם אכן התובע נמחץ מתחת לשער כפי שטען, ניתן היה לצפות שייגרמו לו פגיעות קשות יותר ושייפנה מיד לטיפול רפואי, ולא יום לאחר התאונה.

סיכון בלתי סביר

סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, השופט דב גוטליב, מצא את עדות התובע מהימנה ועקבית, וכתב שהיא נתמכה בעדות רעייתו.

חיזוק לעדות התובע מצא השופט גם במסמכים. הוא ציין שהתובע פנה למחרת יום האירוע לבית החולים ושם נרשם שהוא נפגע בנסיבות שתיאר. החברה אף אישרה את גרסת התובע ביחס לנסיבות התאונה בטופס לביטוח לאומי בו רשמה "הנהג היה צריך לסגור שער, השער נפל על העובד...".

השופט הוסיף כי התרשם בבירור כי תשובות המנהל בחקירה הנגדית אישרו את גרסת התובע בנקודות רבות באורח המבהיר כי התאונה אירעה כפי שסיפר התובע. המנהל אישר שיש צורך בנעילת השער במנעול, כפי שטען התובע. הוא לא שלל שהשער נפתח ונסגר חלקית, תוך שימוש בפלאפון ואישר כי השער נפל ושלאחר מכן הוא החזיר אותו למקום.

השופט הוסיף שהנתבעים לא הביאו ראייה ביחס למשקל השער ואף ביחס לפגיעות הקשות שניתן היה לצפות שייגרמו.

בנסיבות אלה הוא קבע שהנתבעים אחראים לקרות התאונה ולנזקי התובע. "לא יכולה להיות מחלוקת כי שער לא אמור ליפול על עובד", כתב. השופט הבהיר שהשתכנע כי העדר טיפול בליקוי שהיה בשער לפני התאונה גרם לסיכון בלתי סביר שהיה על החברה ומנהלה לצפות. על העובד לא הוטל אשם תורם כלשהו.

באשר לנזק, בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט קבע השופט שהתובע סובל מפגיעה במערכת העצבים ונכות של 30%, ש-10% ממנה קשורים לתאונה. 

בסיכומו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי יפצו הנתבעים בסך של 469,045 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20%.

ב"כ התובע: עו"ד אהרון שטכלברג ואח'

ב"כ הנתבעים: עו"ד ענבל זוהר ואח'

עו"ד רחלי כהן בן עמי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.