ב-2014 טבע תושב השטחים בן 39 בחוף הים באשדוד והותיר אלמנה וחמישה יתומים. תביעת נזיקין שהגישו היורשים נגד העירייה התקבלה. בפסק הדין נקבע כי המנוח נכנס לאזור לא מוכרז ואסור ברחצה, תוך שחצה גידור שהציבו המצילים. עם זאת נקבע כי הגעת המצילים אליו התעכבה מאחר שאופנוע הים אוחסן 20 דקות לפני סיום שעת הרחצה. סכום הפיצוי הועמד על 977,000 שקל אך העירייה תשלם רק 30% ממנו בשל אשם תורם משמעותי.

המנוח, יליד 1975, טבע בחוף הים באשדוד באוגוסט 2014. לפני מותו הוא היה תושב בית לקיה-רמאללה. חברו שהיה עמו ביום הטביעה סיפר כי באותו יום הם הגיעו עם חברים נוספים לחוף לאחר שלא הצליחו למצוא עבודה בישראל, והתיישבו במרחק של 170-200 מטר צפונית לסוכת המציל.

לטענת החבר, הם התרשמו שכל רצועות החוף בין שני חופים מוכרזים סמוכים מותרת לרחצה. הוא סיפר שהשניים נכנסו למים וכשביקש לצאת, המנח צעק אליו והוא הבחין שהמים סוחבים אותו רחוק מהחוף. לטענתו, המצילים לא חשו לעזרתם ואחד הרוחצים שישב בחוף נכנס כדי לנסות לעזור למנוח, וכמעט טבע בעצמו.

החבר סיפר כי לאחר כעשר דקות הגיע מציל ומשה את המתרחץ שניסה לעזור. רק בהמשך הגיע מציל נוסף עם אופנוע ים, והמנוח נמשה מהמים כעבור 45 דקות, מחוסר הכרה. לטענת החבר, הוא חזר למקום למחרת האירוע ורק אז הבחין בשלט המורה על איסור הרחצה וחוט המגדר את הכניסה לאזור. לדבריו, השלט והגידור לא היו שם קודם.

לעומת זאת, המציל העיד כי האזור אליו נכנס המנוח גודר באותו יום והוצב בו שלט בשלוש שפות האוסר על רחצה. לדבריו, לקראת סיום המשמרת הוא הבחין במנוח הולך לכיוון האזור המסוכן וכרז אליו אך הוא המשיך בדרכו, הרים את סרט הסימון ועבר מתחתיו לים. תוך שניות המנוח החל לשקוע. להתרשמות המציל, הוא לא ידע לשחות.

התובעים, האלמנה והיתומים, טענו כי העירייה התרשלה בין היתר בכך שמיקמה את תחנת ההצלה באופן שאינו תואם את תנאי החוף, לא נקטה באמצעי זהירות למניעת כניסת המנוח למים ובכך שכחצי שעה לפני סגירת החוף לא היו בו אמצעי הצלה שכן אופנוע המים אוחסן.

העירייה טענה כי המנוח נכנס לחוף בלתי מוכרז תוך שהתעלם מהשילוט ואף חצה חבל סימון, כך שהאחראיות המלאה מוטלת עליו.

פעולת הצלה הכרחית

השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע העדיפה את עדות המציל וקבעה שהעירייה נקטה את מלוא האמצעים הסבירים מבחינת השילוט והאזהרה, הן באמצעות הצבת שלטים קבועים, הן באמצעות דגלים שחורים והן באמצעות עמודים וסרט שנועדו למנוע כניסה לאזור ספציפי מסוים.

לקביעתה, ההתרשלות היחידה מצד העירייה הייתה העובדה שהמצילים אחסנו את אופנוע הים לפני מועד סגירת החוף, כעולה מדוח משרד הפנים שנערך מספר ימים לאחר האירוע. היא הדגישה כי לא מדובר כאן בטעות בשיקול הדעת של המצילים, אלא בהימנעותם מפעולת הצלה הכרחית והפרת החובות המוטלות עליהם.

עו"ד רוני סובוטקה (צילום: צילום עצמי)
עו"ד רוני סובוטקה | צילום: צילום עצמי

השופטת הטילה על המנוח אחריות מכרעת של 70% וחייבה את העירייה לפצות את העיזבון ב-293,100 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 23.4% והוצאות.  

ב"כ התובעים: עו"ד טארק באשיר

ב"כ העירייה: עו"ד אורי ירון

ב"כ המדינה: עו"ד ליאור קורן

עו״ד רוני סובוטקה עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.