ב-2014 הוכרז אדם כפושט רגל בגין חובות של מאות אלפי שקלים. הנאמן שמונה לכינוס נכסיו פנה לבית המשפט בבקשה לפרק את השיתוף במשק ששייך לחייב ולאשתו במושב הסמוך לקריית גת. בקשתו התקבלה לאחרונה על אף טענות האישה כי היא דיירת מוגנת וכי המכירה חסרת תועלת לנוכח היקף החובות.

בתביעה שהגיש הנאמן ב-2015 הוא ציין שחובות הבעל מסתכמים בכ-415,000 שקל. לדבריו, הבעל וזוגתו, הנתבעת, מחזיקים בזכויות במשק חקלאי במושב בדרום ויש לאפשר לו לפרק את השיתוף ביניהם באופן שחלקו של הבעל יימכר לטובת פירעון החובות.

הנתבעת התנגדה לבקשה. הטענה המרכזית שהעלתה הייתה שאין תועלת במכירה שכן הסכום שיתקבל, לאחר ניכוי תשלומי מיסים, דמי הסכמה לרמ״י וחובות נוספים, לא יכסה את תביעות החוב שהוגשו בתיק פשיטת הרגל.

האישה הסבירה ששוויו של המשק הוא כ-2 מיליון שקל אך לזוג יש חוב כלפי האגודה השיתופית בסך 218,000 שקל, חוב נוסף למשקם בסכום של 185,000 שקל וחוב משכנתא של כ-90,000 שקל. בנוסף, יידרש תשלום של 600,000 שקל כדמי הסכמה לרמ״י וכ-200,000 שקל בגין מס שבח.

היא הוסיפה שבהתאם לחוק הגנת הדייר יש לראות את הנחלה כ״תפוסה״ על ידה ועל ידי ילדי בני הזוג כך שלא ניתן למכור אותה. עוד לטענתה, המשק משועבד לטובת תשלומי מזונות לה ולילדיה וגם אם יימכר, על התובע לדאוג לה ולילדיה לדיור חלופי הולם.

לא ניתן לכפות שיתוף

השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום באשדוד הבהיר כי זכויות בני הזוג במשק הם של ״ברי רשות״ מכוח הסכם בינם לבין האגודה השיתופית של המושב לבין רשות מקרקעי ישראל. הוא ציין כי מדובר בזכויות חוזיות שאינן זכויות בעלות במקרקעין ולכן פירוק השיתוף ייעשה לפי חוק המיטלטלין.

השופט הוסיף כי לפי החוק לבעל זכות במיטלטלין יש אפשרות לדרוש את פירוק השיתוף בעל עת מאחר ש״שותף אינו יכול לכפות את המשך השותפות על השותף האחר בניגוד לרצונו״.

השופט ציין שטענות הנתבעת בדבר חובות המשק לאגודה השיתופית ולמשקם לא גובו בראיות וניכר שחוב המשכנתא כבר סולק. לדבריו, בהנחה ששווי חלקו של הבעל הוא 1,000,000 שקל, אחרי ניכוי חובות המשק, דמי ההסכמה והמיסים יוותר סכום של כ-415,000 שקל, שגם אם לא יכסה את החובות במלואם יביא לסילוק סכום משמעותי.  

כמו כן, השופט דחה את טענת הנתבעת כי יש לראות במשק ״נכס תפוס״ והבהיר שחוק הגנת הדייר חל רק כשמדובר בזכויות בעלות או חכירה לדורות. 

עוד כתב השופט שהנתבעת לא הציגה פסק דין שלפיו לחייב חוב מזונות כלפיה או כלפי הילדים ודחה את טענותיה גם בהקשר זה.

לבסוף כתב השופט כי לאחר המכירה ייוותר בידי הנתבעת סכום מספיק לשכירת דיור חלופי ל-5 שנים לפחות כך שגם מבחינה זו אין מניעה לאשר את הפירוק. 

בנסיבות אלה קיבל השופט את הבקשה והורה על פירוק השיתוף במשק וחלוקת התמורה בין השותפים.

הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 6,500 שקל.

ב״כ התובע: עו"ד ב' חריף

ב״כ הנתבעת: עו"ד ד' בן-חיים

עו"ד דניאל ספרבי מייצג בתיקי פשיטת רגל

הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסק דין