לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון הורתהלעיריית בת ים להנפיק לידי כונסת נכסים בהליך פשיטת רגל אישור לטאבו, כדי לאפשר לה למכור את הנכס לטובת כיסוי החוב לנושיו של החייב בהליך. בהחלטתה, הרשמת דיאנה פסו-ואגו דחתה את עמדת העירייה, שסירבה לספק את האישור עד שהחייב ישלם לה חובות על היטלי סלילה ותיעול.
הבסיס למחלוקת היה העובדה שתקנות המקרקעין מחייבות מי שמבקש לרשום עסקה בטאבו לצרף אישור שלפיו שולמו כל המיסים הנוגעים לנכס.
במקרה הנוכחי בעל הנכס צבר חובות למספר נושים, כולל לעירייה, ונקלע להליכי חדלות פירעון.
בשנת 2015 מונתה כונסת לכינוס נכסיו וביקשה למכור את הנכס. לשם כך היה עליה לקבל אישור מהעירייה, אך זו סירבה להעניק אותו עקב חובות עבור היטלי פיתוח.
אלא שהכונסת טענה כי החובות נוצרו עוד לפני שהחלו הליכי הכינוס – ב-2011 – ולכן קופת הכינוס לא חבה בתשלום והעירייה לא רשאית להתנות את מתן האישור לטאבו כלפיה. הכונסת הבהירה כי מצאה לנכס רוכש – מה שיכול להעשיר את קופת הנושים של החייב – והעירייה היא המחסום היחידי מפני מימוש העסקה.
אך לשיטת העירייה היא מנועה מלתת אישור לטאבו כל עוד לא שולמו החובות המגיעים לה – בין אם על ידי קופת הכינוס או על ידי הרוכש.
היטל אינו "מס"
כמו כן, הרשמת הוסיפה כי היטלים לא נחשבים ל"מס" אלא הם תשלום ייעודי בתמורה להתקנת תשתיות, כלומר תשלום עבור שירות מסוים. משכך, הם לא נהנים ממעמד של "דין קדימה" – כלומר של עדיפות כלפי נושים אחרים – כל עוד לא נרשמה עליהם הערה בפנקס המקרקעין, דבר שהעירייה לא עשתה במקרה זה.
בהמשך הרשמת דחתה טענת נוספת של העירייה, שלפיה יש להטיל על כתפי הרוכש את הנטל לגבות את החוב מהחייב. הרשמת הבהירה כי "החיוב הוא כלפי העירייה ולא כלפי הרוכש ואין מקום לחייבו שכן אין מדובר בחלק מתמורת המכר, במסגרת הליך הכינוס, עת לא מתקיימים התנאים הנדרשים".
בתוך כך הרשמת הוסיפה כי העירייה יכולה לפנות לגביית החיובים לחייב עצמו, בהליך "רגיל".
העירייה חויבה ב-1,500 שקל בגין הוצאות ההליך.
שמות ב"כ הצדדים מצוינים בהחלטה
עו"ד יפית לבון עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל