משבר הקורונה לא מרחם על אף אחד, לא על המשפחות המאושרות ולא על המשפחות האומללות. כל משפחה, מאושרת או אומללה, תיאלץ להתמודד עם המשבר ותוצאותיו בדרכה. יש שיהפכו ממשפחה מאושרת לאומללה ויש אולי גם להפך.

כשאין שגרה לברוח אליה והעתיד הכלכלי של רבים לוט בערפל, סיר הלחץ המשפחתי עובד שעות נוספות ומאיים להתפרץ בדרכים שונות ומשונות, על חלקן אנחנו מעדיפים לא לחשוב.

היקום זימן לנו באופן בלתי צפוי את אחד המבחנים הקשים ביותר לזוגיות ולמשפחתיות, זמן בשפע להסתכל כל אחד אל תוך עצמו מקרוב, ביחד עם חשבון נפש לזוגיות. יש שיצלחו את התקופה בהצלחה ויצאו ממנה מחוזקים יותר ויש גם כאלה שיבינו שבסופו של יום, הזמן – ולא הכסף - הוא המשאב הכי יקר שלהם, ייפרדו ממערכות יחסים גרועות, יפרקו את החבילה וימשיכו הלאה.

 

לצד חשבון הנפש האישי עומד גם חשבון הבנק. האבטלה שנכפתה על רבים בהפתעה גמורה, חובות ומשכנתאות שאין דרך לפרוע, עסקים שנסגרו בן לילה, משפחות שלמות שנגזרה עליהם באחת שואה כלכלית.

הערבות ההדדית שהפכה מסיסמא למציאות, וטוב שכך, פורצת גבולות כשמדובר בערבות משפחתית זה לזה. הרבה יותר נוח לפנות לבן משפחה מאשר לזר, וכשהבנק לא יעמיד לך הלוואה לשיקום העסק ואפילו לצרכי מחייה כי אתה מובטל וחסר הכנסות, פונים למשפחה לעזרה.

כך, למשל, ילדים שפונים להורים ומבקשים להתגורר עם בני משפחתם בדירה השייכת להורים, כי אין להם  כסף לתשלום שכר דירה, או ילדים שמבקשים מהוריהם סיוע כספי למימון המשך פעילות עסקית, החזר הלוואה לבנק או סתם כי נותרו ללא כל חסכונות או מקורות קיום.

וההורים מודאגים – מצד אחד הם רוצים לסייע ומצד שני הם מבקשים להבטיח את החזר הכספים בעתיד או מבקשים ליצור שוויון בחלוקת הכספים בין כלל ילדיהם לאחר שילכו לבית עולמם, או כאלה שמבקשים לסייע לבנם או לבתם מבלי שכספי התמיכה יעברו לבן או בת הזוג של ילדיהם במקרה של גירושין או פירוד חלילה.

מה עושים כדי ששאר הילדים לא יתמרמרו ולא יחשבו שהאח או האחות מנסים "לשאוב" כסף מההורים ואגב כך להקטין את ירושתם העתידית, נושא רגיש ונפיץ מעין כמוהו שעשוי להביא גם לסכסוך בין אחים ואחיות.

 

גם הורים שמוכנים לסייע ולהעמיד לרשות בנם או בתם דירה או יחידת דיור שבבעלותם, חרדים וחוששים, לא יודעים איך להסדיר את מערכת היחסים החדשה, האם לגבות שכר דירה, כיצד להבטיח התשלום, כיצד להבטיח שהחתן או הכלה לא יוכלו לבוא בעתיד בדרישות ביחס לאותה דירה, ועוד.

ותרו על אי הנעימות

הנה כי כן, המגיפה כנראה תחלוף במוקדם או במאוחר, אך משפחות רבות תעמודנה בעתיד מול סכסוכים משפחתיים מרים וארוכים שניתן היה למנוע אותם מראש באמצעות עריכת מסמכים מתאימים עליהם יחתמו כל הצדדים הרלבנטיים.

עו
עו"ד אורלי מנע-שני | צילום: סיגל איילנד שילמן

המכשלה המרכזית והעיקרית בערבות הדדית המשפחתית היא חוסר הנעימות שבהחתמת בן או בת, כלה או חתן על שורת הסכמים ומסמכים לפיהם אין להם זכויות בדירה, כי הם מתחייבים לפנותה בעתיד עם דרישת ההורים או במקרה חלילה של גירושין או פרידה, שהכספים שהם מקבלים הם הלוואה ולא מתנה, עם התחייבות להשיבם במועד ובתנאים מוגדרים.

חשוב להבין שהענקה בתוך התא המשפחתי, להבדיל מהענקה לאדם זר, עשויה להתפרש בהיעדר מסמך כמתנה ולא כהלוואה. זכות מגורים שניתנה כרשות בלבד לזמן קצוב יכולה להתפרש בהיעדר מסמך כזכות מגורים בלתי הדירה או אפילו כזכות בעלות. ההבנה הזאת עשויה להפחית את אי הנעימות שבחתימה על המסמכים הנדרשים מראש כדי להימנע מסכסוכים מיותרים בעתיד. אולי ככה נבטיח שכל המשפחה המורחבת תוכל לחגוג ביחד ועל שולחן אחד את ליל הסדר הבא.

אורלי מנע-שני היא עו"ד ומגשרת בתחום דיני משפחה וירושה

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל