בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את בקשתו של נושה נגד חייב בהליכי פשיטת רגל, וקבע כי החוב כלפי נושה זה יוחרג מהפטר שקיבל החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל. "חייב שבחר להדיר את רגליו של אחד מהנושים מההליך, ללא שום הצדקה, צפוי לכך שהנושה יוחרג מההפטר", כתבה השופטת מרב בן-ארי.

החייב הגיש בקשה לפשיטת רגל ב-2012. ב-2013 הוא הוכרז כפושט רגל, וב-2016 ניתן לו הפטר מחובותיו. אלא שהתברר כי באותה שנה שבה החלו ההליכים (2012), החייב חתם על הסכם הלוואה במסגרתו הלווה הנושה לחייב 320,000 שקל, כך לטענת הנושה ("המבקש" בהליך).

סכום זה שולם לחייב במזומן במספר פעימות לאורך כשנתיים. הרקע היה עסקאות מול משרד הביטחון שהחייב הציע למבקש להשתתף בהן, תוך הבטחה לרווח משוער בטווח של 10% - 12.5%.

המבקש טען כי החייב הודיע לו שהוא אינו מתעתד להחזיר את ההלוואה רק אחרי שקיבל את צו ההפטר, לאחר שתכנן זאת מראש ובחוסר תום לב. לדברי המבקש, בשום שלב במהלך היכרותו עם החייב – לא במועד חתימת הסכם ההלוואה, לא לפני אישורו על ידי עורכת דין – החייב לא ציין בפניו כי הוא מצוי בהליך פשיטת רגל.

לגרסתו, רק בשנת 2017, כשביקש לשלוח לחייב מכתב התראה מעורך דין, לנוכח חשש מהתיישנות, שמע מהחייב שהוא בהליכי פשיטת רגל וכי השניים ינסו לסגור את החוב שלא במסגרת ההליך המשפטי.

עוד טען המבקש כי בכל פעם שיצר וביקש לדעת מה קורה עם כספו, החייב דחה אותו בשלל תירוצים שונים.

מנגד, החייב טען כי אמנם לא נמסרה הודעה פורמלית, אך המבקש ידע היטב שהחייב בהליכי פשיטת רגל, שכן השניים היו חברים קרובים ושוחחו על כך לא פעם.

"אדישות מקוממת"

ברמה העובדתית, השופטת בן ארי ציינה כי המבקש הותיר "רושם מהימן ביותר", ועדותו אף נתמכה במספר תמלילים של שיחות שניהל עם החייב, בהן החייב מצטער ואומר לו כל מני דברים, אך לא מזכיר את הליך פשיטת הרגל.

בהיבט המשפטי, השופטת הבהירה כי אחת ממושכלות היסוד של הליך פשיטת הרגל היא שהחייב מצהיר על נושיו. לגופו של עניין השופטת קבעה כי "מדובר בהתנהלות חסרת תום לב של החייב, שיודע על קיומו של חוב, ולמרות זאת, אינו מצהיר עליו, ולאחר מכן – בא בטענות ומענות כלפי הנושה".

עו
עו"ד שמואל מיכאל | צילום: צילום עצמי

יתרה מכך, השופטת הבהירה כי לפי בית המשפט העליון, חייבים חייבים לשלוח הודעות אישיות לכל אחד מהנושים, ודי בכך שהחייב יצר "עמימות" בנושא של ידיעת הנושה בכך שנמנע מלהצהיר עליו כדי להוביל לתוצאה שלפיה החוב יוחרג מההפטר.

על התנהלות החייב כתבה השופטת כי "מדובר באדישות מקוממת לזמנו של בית המשפט, לזמנם של בעל התפקיד והכנ"ר, ולזמנו של הנושה. נקל לשער, היכן יימצאו בתי משפט של פשיטת רגל, אם שיטת הפעולה של החייב תקנה לה שביתה, ובכל תיק ותיק יידרש בית המשפט לנהל דיונים בשאלת הידיעה של הנושה, שלא הוצהר".

לקראת סיום ציינה השופטת כי ייתכן שהתוצאה קשה מבחינת החייב, אך אין לו אלא להליך על עצמו, והוסיפה כי "מדיניות משפטית ברורה מחייבת כי תהיה משמעות להצהרות שנותן חייב בהליך זה".

החייב חויב בהוצאות בסך 3,000 שקל.

ב"כ המבקש: עו"ד דוד טובול

ב"כ החייב: עו"ד מייקל חגי

עו"ד שמואל מיכאל עוסק בפשיטת רגל

** הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל